אני שונאת את המצב שליי (המשך בפירוט)

משעמום..(זה שאת אוכלת הרבה)
לי זה קורה..
אבל תלכי לתזונאית או משהו היא תעזור לך או לדבר עם אמא שלך על זה

הפרעת אכילה, לגשת לפסיכולוג/ית ולהתחיל טיפול.

שואל השאלה:
לg59
אני אגיד את האמת , אני מרגישה שמנה והתחלתי לאכול פחות כדי להקטין את הקיבה אבל אז התחלתי פשוט לא להיות רעבה ורק להריח אוכל עשה לי בחילה

יש לך שנאה עצמית?

שואל השאלה:
כן יש לי שנאה עצמית כשאני בדיכאון, הדיכאון פעם הולך פעם בא.
ואני גם לא אוהבת את הצורת גוף שלי ובקיצור אני מרגישה שאני שמנה.
כשאני נמצאת בתקופות שאני פחות אוכלת אני יותר אוהבת את הגוף שלי.

שואל השאלה:
ואני מפחדת לאמר לאמא שלי על זה כי מספיק ההורים שלי מבזבזים עלי כסף בשביל הבריאות שלי.
מדרסים, טיפולים פיזיאוטרפיים, רופאים פרטיים..
אנחנו גם ככה בקושי מסתדרים ואני יודעת שאין מספיק כסף במשפחה אז אני לא רוצה להתחיל עם עוד משהו....

אבל את צריכה עזרה, את מודעת לזה? אם את רוצה אז יש פסיכולוג זול בקופת חולים , ואל תפחדי לדבר ולבקש עזרה גם אם זה קשה לך , את צריכה את זה

שואל השאלה:
אני מודעת לזה שאני צריכה עזרה אבל כל פעם שביקשתי פשוט התעלמו ממני (המנהלת שלי והמחנכת) .
ועד שההורים שלי לא יכנסו למצב כלכלי טוב יותר אני לא רוצה לספר להם..

אבל את לא חושבת שאת לא יכולה לדחות את זה למועד מאוחר יותר בגלל שהמצב שלך מצריך עזרה מצד ההורים ?אז תגרמי למנהלת ולמחכנת שלך לא להתעלם מזה, והכי חשוב, את צריכה לספר להם, אין לך הרבה זמן ואת מודעת לזה, אני לא חושבת שאפשר לדחות את זה הרבה זמן, את יודעת את זה, אפילו הגוף שלך יודע את זה, הפרעות אכילה ודיכאון יכולים להחמיר, גם אם ההורים שלך יכנסו למצב כלכלי טוב, את בעצמך לא תהיי במצב כל כך טוב גם שיהיה לכם כסף לזה,עזבי כסף ומצב כלכלי, פה מדובר בבריאות שלך, אם תדחי את זה להרבה זמן, המצב שלך יהיה גרוע פי מאתיים , אני לא צוחקת אתך בקטע הזה, ראיתי פה אנשים עם שנאה עצמית חזקה מדי שאפילו הגוף שלהם נחלש מרוב הפרעות אכילה וכאלה שלא רצו לעזור לעצמם וזה, במצב שלך , את לא צריכה לחכות שיהיה לכם כסף ומצב כלכלי , כי אין לך פאקינג זמן לחכות עד שפתאום תגיעו למצב טוב, אני מבינה שאת דואגת להם ומחכה לספר להם ברגע המתאים אבל אני חוששת שעד אז, הרגע המתאים לא יהיה הרגע הכי טוב בשבילך, הפרעות אכילה יכולות ליטרלי להגיע לרמה מסוכנת ממש, עד לרמה של אשפוזים או מוות, זה לא משהו שאפשר לדחות, זה קריטי, אז עזבי את כל קטע עם מצב כלכלי וכסף וקחי סיכון לספר להם גם אם אין לכם מצב כלכלי טוב, זה פיקוח נפש ליטרלי, ואין לך אפילו זמן לחכות עד לרגע הזה שיהיה לכם מצב כלכלי טוב בשביל לספר ולקחת לפסיכולוג או למטפל, כי מתישהו, את יכולה ללכת לאשפוזים או למות מזה, ואני אומרת לך בכל הרצינות, שאת לא צריכה לחכות לשום רגע ולזמן, לא במצבך הנפשי ומנטלי והפיזי, דיכאון יכול להחמיר יקרה, אני ראיתי פה איך זה משפיע והשפיע על אנשים שחיים עם זה פה, הדיכאון יכול להמשיך להחמיר לך עוד יותר אם לא תטפלי בו ותנסי לרפא את עצמך מזה,גם הפרעות אכילה ושנאה עצמית, שזה נהיה כבר ברמה קריטית, זה נהיה מסוכן, אני מכירה מפה מישהי שיש לה שנאה עצמית והיא בולימית והיא כבר בקושי מאמינה שהיא תצליח או משהו כזה, כי לה כבר דברים שתוקעים אותה ומונעים ממנה הצלחה בחיים , למרות שהיא פאקינג מנסה כל דבר חיובי, כל הדיכאון וזה מושכים אותה בחזרה למטה למרות שהיא מנסה לעלות למעלה, אני אומרת לך באמת, לא לחכות לשום רגע, עם כל הכבוד שאת מחכה למצב כלכלי טוב, אי אפשר לדעת כמה זמן תוכלי לשמור דברים כאלה בלב שלך, ולהסתיר ועוד לחיות ככה בהרגשה נוראית כל הזמן ופחות לאכול ולשנוא את עצמך ממש, עד שזה יהיה כבר בקו האדום, בבקשה ממך, תקחי סיכון ותספרי להם עכשיו, עזבי את המצב הכלכלי, אני אומרת לך שאסור לך לתת לדיכאון שלך ולהפרעות אכילה וכל זה להמשיך להחמיר , דברים כאלה רק מחמירים ממש אם לא מטפלים בהם , ומה שאת עוברת זה משהו רציני שצריך טיפול .. את צריכה הורים שיעזרו לך לעבור את התהליך הזה, תמיכה ועידוד, את מסתירה משהו רציני שאת עוברת, וזה רק מעציב אותך יותר , את צריכה לשחרר את זה, ואפילו אין זמן לחכות לרגע הזה שתספרי להם שיהיה לכם מצב כלכלי טוב, עזבי את כל הקטע הזה, תחשבי על עצמך קודם כל, לך אין אפילו זמן לחכות, בכל שנייה ורגע ודקה, את קורסת וסובלת, את חיה עם הרגשה של שנאה עצמית, ודיכאון והפרעות אכילה, מי יודע מה יקרה לך בעוד כמה זמן אם תחכי עם זה ?בבקשה אל תחכי לשום רגע, הפרעות אכילה שלך יכולות וגם עלולות להיות חזקות יותר ממך, וגרועות יותר, ומסוכנות וחמורות בהרבה, כל פעם שאת לא מספרת למישהו, מסתירה או מחכה לאיזה רגע לספר להם , זה יהיה גרוע יותר, אני ממש לא רוצה ללחוץ עליך ולהפחיד, אבל לצערי, זה ממש שאין לך די זמן לחכות, וזמן שלך הולך ואוזל, בבקשה אל תדחי את זה . תלכי וספרי, אפילו תבקשו פסיכולוג זול בקופת חולים או משהו כזה. ראיתי מלא אנשים שביקשו עזרה שיעזרו להם בכסף בנוגע לניתוח וטיפולים בחו"ל או פה, לרוב זה עזר, בבקשה שקלי את זה