איך להתמודד עם דכאון

טיפול

מצטרף לשאלה

שואל השאלה:
משהו חוץ מטיפול?

ספורט עוזר אמור לעזור

קודם כל למצוא בן אדם שאת בוטחת בו כדי לספר מה שיושב לך על הלב, זה לא חייב להיות מישהו כמו פסיכולוג אבל זה עדיף למרות העלות של הטיפולים
דרך השיחות את יכולה לפתוח את הכאב שלך וקצת לשחרר מהלחץ
את יכולה לנסות לצאת לבד לטיולים בעיר שלך סתם בשביל להתאוורר להקשיב למוזיקה או סתם לחשוב על דברים שאת יכולה לשנות בחיים שלך
את יכולה לנסות לעבוד אם את בגיל או להרשם לחוג או ללכת להתנדב במקום שיעניין אותך

אממ תראי, לא אובחנתי עם דיכאון (לא הלכתי לשום איש מקצוע שיאבחן דיכאון או לא) אבל לפני שלושה חודשים-ארבע המצב הנפשי שלי הה ברצפה... בכי, מחשבות בלילה, הייתי נרדם ב2 בלילה כל יום, בוכה על מי שאני ו"למה כוסעמק אני לא יותר ממה שאני עכשיו", המון מחשבות, המון התעסקויות שווא של " מה היה קורה אם הייתי... אולי הייתי יותר מאושר", עצוב באופן תמידי ובפני חברים משחק אותה שמח. קשה לי לכתוב על זה, מהפחד שאולי אחזור לזה אם אזכר בזה.
עכשיו, אני מאמין ומרגיש שזה עבר לי. התחלתי ללכת לחדר כושר, לעשות יותר ספורט (גם ככה הייתי עושה ספורט לא מקצועי, פשוט הפכתי את ההתעסקות למקצועית, חדר כושר). בפעמים הראשונות, הייתי סחוט, לא יכולתי לעשות שום דבר חוץ מלישון. הנשימות שהיו לי אחרי כל אימון, היו מן נשימות של הקלה, של רווחה, של משהו טוב. התחלתי לאהוב את זה, להתעסק עם זה, לרוץ, לאכול טוב, בתקופה האחרונה אני גם נמנע מלאכול ממתקים ועובר לפירות וכל מיני. אני מאמין שזה שינה לי את התחושות הפנימיות. מהרגע שהתחלתי להרגיש יותר קליל, יותר חזק גופנית, הנשימות שלי היו משחררות, קלות יותר, פחות התעסקויות במחשבות שווא, יותר נחת. נסי לאמץ את זה, ללכת לחדר כושר עם חברות/משפחה אפילו, או רק לתת לזה צאנס למשך שבועיים. אם זה מה שמרגיע אותך- תוך שבועיים את תראי תוצאות מהבחינה שה"דיכאון" (במרכאות כי לא ידוע לי אם שלך מאובחן) יפחת.