תשובה אחת
כשהוא אמר "אלוהים מת" הוא לא התכוון שאלוהים באמת מת (כי הוא לא קיים מלכתחילה), אלא שהצורך שלנו באלוהים נגמר.

אלוהים של ניטשה הוא לא האלוהים שאנחנו מכירים, אלוהים שלו הוא מכונן המוסר אצל האדם, האישיות והאופי שלו.
ניטשה טען שלאדם בעידן המודרני כבר אין מוסר, הוא איבד את האנושיות שבו, הוא לא מדבר על אלוהים הרגיל.

ניטשה טען שהדת אשמה כי היא המציאה את המוסר (מוסר של עבדים) וצריך להשתחרר מכל ערכי המוסר.

אני לא מסכימה, מוסר יהיה קיים בין אם יש או אין דת.
הוא יהיה שונה, זה ברור... ההגדרה היבשה למוסר היא מערכת חוקים מוסכמים של חברה מסויימת, בזמן מסויים שמבוססת על ערכים.
החוקים יכולים להשתנות ממקום למקום, וכמובן שיכולים להשתנות עם הזמן.
כך גם אותם ערכים שעליהם הם מבוססים.
לכל תרבות יש ערכים שחשובים לה יותר וכאלו שחשובים בה פחות. זה פשוט מגוחך להגיד שבלי דת לא יהיה מוסר.
זה כן נכון שאין מוסר שהוא יותר "נכון" או "צודק". אבל מוסר שלדעתי הוא מוסר טוב ומועדף באופן כללי הוא כזה שפוגע בכמה שפחות אנשים ומוסכם על כמה שיותר אנשים.

הייתי אומרת שמוסר זה יותר דבר אידאולוגי מאשר דתי, וכל אידאולוגיה טובה מבוססת על היגיון. אני למשל מנסה לדגול בעיקרון אי-התוקפנות בלי שום קול מלמעלה שלוחש לי שאני אשרף באש נצחית אם לא אעשה את זה. ואיך אני יכולה להגדיר מה טוב ומה רע בהיעדר ספר הוראות קסום? ע"י היגיון. מוסר אובייקטיבי מבוסס כולו על היגיון. למשל, אני לא אלך לרצוח אנשים כי בני האדם התפתחו ביולוגית להעריך את החיים ולשמור עליהם, ולכן אפשר להגיד שמבחינה אוניברסלית עדיף לכולנו לחיות בעולם ללא רצח, ולכן זה הגיוני, מוסרי, לא לרצוח.