3 תשובות
אנושי, אנושי מידי
אני מסכימה עם פרדריך ניטשה בחלק מדעותיו ובתפיסת העולם שלו.
הרבה שונאים אותו בשל הביטוי "אלוהים מת" למרות שהוא ממש לא פשוט כמשמעו, לפילוסופים יש נטייה לזרוק משפט ולתת לאנשים לפרש אותו ולהבין מה הם רוצים.
זהו הסיפור האמיתי מפי פרדריך ניטשה:
"האם לא שמעתם על המשוגע שהדליק פנס באור יום מלא, ורץ אל כיכר השוק בעודו צועק בקולי קולות: "היכן אלוהים? היכן אלוהים?" מכיוון שרבים מן האנשים שם לא האמינו באלוהים, נשמע צחוק רם מסביב "אני אומר לכם. אנחנו הרגנו אותו אתם ואני! אנו כולנו רוצחיו. אבל איך עשינו זאת? מה עוללנו כאשר התרנו את הארץ מכבליה לשמש? לאן תנוע עכשיו? לאן ננוע אנחנו? הלאה, הרחק מכל שמשות? האין אנו מידרדרים היישר מטה? ולאחור? ולצדדים? וקדימה? ולכל עבר? האם נותרו עוד מעלה ומטה? האין אנו נסחפים דרך כלום אין סופי? מעולם לא נעשה מעשה גדול מזה, וכל הנולד אחרינו יהיה שייך, בזכות מעשה זה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שעד כה"
אלוהים של ניטשה הוא לא האלוהים שאנחנו מכירים, אלוהים שלו הוא מכונן המוסר אצל האדם, האישיות והאופי שלו.
ניטשה טוען שלאדם בעידן המודרני כבר אין מוסר, הוא איבד את האנושיות שבו, הוא לא מדבר על אלוהים הרגיל.
לגבי משמעות החיים על פי ניטשה, לפי דעתי לכל אדם יש חלומות, מטרות, שאיפות. לכל אדם יש את הרצונות שלו מהחיים שלו בין אם זה ליצור, להנות, להקים משפחה. להאמין שיש משהו מעבר לחיים ה"בנאלים" וה"משעממים" האלו...
זה לא לגמרי נכון שלחיים אין משמעות. לדעתי כל אדם, כל יצור חי בעולם הזה, יוצר לעצמו משמעות.
בסוף? כולנו נמות, כמובן. אין משהו עמוק במוות, זה חלק טבעי במעגל האינסופי שנקרא חיים... ובטח שאין איזה "מעבר" אבל חיים הם דבר מרתק, מרגע שהם נוצרו לראשונה, החיים כמו מכונה משוכללת שמתקנת ומשפרת את עצמה עושים הכל בשביל שמשהו ביקום הענק הזה ישאר חי.
הרבה שונאים אותו בשל הביטוי "אלוהים מת" למרות שהוא ממש לא פשוט כמשמעו, לפילוסופים יש נטייה לזרוק משפט ולתת לאנשים לפרש אותו ולהבין מה הם רוצים.
זהו הסיפור האמיתי מפי פרדריך ניטשה:
"האם לא שמעתם על המשוגע שהדליק פנס באור יום מלא, ורץ אל כיכר השוק בעודו צועק בקולי קולות: "היכן אלוהים? היכן אלוהים?" מכיוון שרבים מן האנשים שם לא האמינו באלוהים, נשמע צחוק רם מסביב "אני אומר לכם. אנחנו הרגנו אותו אתם ואני! אנו כולנו רוצחיו. אבל איך עשינו זאת? מה עוללנו כאשר התרנו את הארץ מכבליה לשמש? לאן תנוע עכשיו? לאן ננוע אנחנו? הלאה, הרחק מכל שמשות? האין אנו מידרדרים היישר מטה? ולאחור? ולצדדים? וקדימה? ולכל עבר? האם נותרו עוד מעלה ומטה? האין אנו נסחפים דרך כלום אין סופי? מעולם לא נעשה מעשה גדול מזה, וכל הנולד אחרינו יהיה שייך, בזכות מעשה זה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שעד כה"
אלוהים של ניטשה הוא לא האלוהים שאנחנו מכירים, אלוהים שלו הוא מכונן המוסר אצל האדם, האישיות והאופי שלו.
ניטשה טוען שלאדם בעידן המודרני כבר אין מוסר, הוא איבד את האנושיות שבו, הוא לא מדבר על אלוהים הרגיל.
לגבי משמעות החיים על פי ניטשה, לפי דעתי לכל אדם יש חלומות, מטרות, שאיפות. לכל אדם יש את הרצונות שלו מהחיים שלו בין אם זה ליצור, להנות, להקים משפחה. להאמין שיש משהו מעבר לחיים ה"בנאלים" וה"משעממים" האלו...
זה לא לגמרי נכון שלחיים אין משמעות. לדעתי כל אדם, כל יצור חי בעולם הזה, יוצר לעצמו משמעות.
בסוף? כולנו נמות, כמובן. אין משהו עמוק במוות, זה חלק טבעי במעגל האינסופי שנקרא חיים... ובטח שאין איזה "מעבר" אבל חיים הם דבר מרתק, מרגע שהם נוצרו לראשונה, החיים כמו מכונה משוכללת שמתקנת ומשפרת את עצמה עושים הכל בשביל שמשהו ביקום הענק הזה ישאר חי.
הוא יכול להיות אינפנטיל (למשל בפרק שלו על נשים ב"כה אמר") הוא יכול להיות דרמטי מדי אבל סה"כ אוהב מאוד את ההתקפות שלו על המוסר היהודו-נוצרי, כפי שהוא מכנה את המוסר המערבי, ואני אוהד את רעיון העל אדם.