3 תשובות
תכתבי איך שאת חושבת לנכון כל היתר לא משנה.
אלו לא כללים, אלו עצות.
כל אחד עובד לפי מה שנוח לו, הם ממליצים את מה שעובד להם.
אני למשל עובדת ככה:
מתחילה עם לפתח רעיון. מתחילה עם רעיון כללי, אז מעצבת דמויות, מפתחת עוד את הרעיון, בוחרת שמות לדמויות, מחליטה על איך העולם שלי עובד ובסוף עובדת על פרטים קטנים שאני בטוחה שיהיו. בדרך כלל אני נעזרת בטיחותי או בחברים כדי לשמוע עוד דעות ולפתח עוד את הרעיון.
אז אני עוברת לכתיבה. בדרך כלל אני אתחיל לנסות לכתוב בשלב של פיתוח הרעיון כי זה עוזר לי לחשוב עוד יותר על איך דברים יעבדו, ואז זה עוזר לי להתחיל לכתוב. כל פעם אני מתחילה לכתוב בצורה שונה. לפעמים אני קופצת ישר לסיפור ומנסה שהוא ישמע טוב, לפעמים אני כותבת חירבושים בכל מקום עם הערות ודברים כאלו, לפעמים אני מנסה לכתוב כמו תסריט ולפעמים אני מנסה לכתוב את זה לפי הסדר אבל בלי באמת לדאוג שהסיפור ישמע טוב, רק שהוא יהיה גמור כדי שיהיה לי בסיס להתחיל ממנו.
אחרי השלב הזה, אני לוקחת את מה שיש לי ויוצרת ממנו את הסיפור השלם. זה לא צריך להיות טוב עדיין, רק שהכל יהיה.
אז אני עורכת את התוצאה הזאת, מסדרת ומנקה אותה קצת. אני אוהבת להשוות את השלבים האלו לציור. קודם לשחק בראש עם מה אני עומדת לצייר, אז לקשקש גרסאות של זה הקטן על דף, אז להתחיל לשחק עם סקיצה גדולה ואז לנסות לנקות את הסקיצה, להרכיב את כל החלקים שציירתי בנפרד ולהגיד לבסיס שאני יכולה לעבוד איתו.
עכשיו מגיע החלק הכיף, לערוך ולשכתב.
בכללי, אני עוברת לכתוב את כל הסיפור מחדש, דואגת להכניס פרטים קטנים ותיאורים ולוודא שיש מספיק דיאלוגים ומונולוגים אבל גם לא יותר מידי מהם.
אז אני עורכת את זה.
ושוב משכתבת אם אני מרגישה צורך.
ושוב עורכת.
ושוב עורכת.
ושוב עורכת.
עד שאני מרוצה עם התוצאה שלי.
ואז אני נותנת לסיפור שם.
עכשיו, משהו שלא כתבתי פה זה ההפסקות.
בדרך כלל אני לוקחת הפסקה של כמה ימים בין כל שלב.
לפתח את הרעיון לוקח כמה זמן שהוא לוקח. זה יכול לנוע בין שבוע ל3 שנים. בדרך כלל זה שבועיים-חודש.
אחר כך אני נותנת לי יום יומיים לתת לסיפור להתבשל, עד שיש לי חשק לכתוב.
אז אני מתחילה לכתוב בסיס, זה לוקח גם כן כמה ימים אם לא יותר.
ואז החלק הבאמת ארוך זה להפוך את הטיוטות לתוצאה גמורה. ויכול לקחת הרבה זמן, תלוי באורך של הסיפור.
וככה אני עושה סיפור קצר.
למה היתה כל החפירה הזאת בעצם? כדי להראות לך מה נוח בשבילי.
אבל מה שנוח בשבילי לא בהכרח יהיה נוח בשבילך.
יכול להיות שאת מעדיפה להתחיל לכתוב ישר לפני שאת יודעת משהו על הדמויות שלך ועל העולם שלך, ותהמציא הכל תוך כדי. אני אוהבת לפתח את הכל עד הפרט הכי קטן לפני שאני כותבת רציני, אולי את לא תאהבי.
אולי את תעדיפי להתחיל בלבחור את השם ואז לבנות את הסיפור.
זה באמת לא משנה.
אני גם מתחילה בלכתוב על דפים, אז בטלפון ואז בסוף במחשב. אולי את תעדיפי רק מחשב או רק דפים, אני לא יודעת.
מה שחשוב הוא שתהני מהתהליך. לאמנות אין כללים. את יכולה ליצור את הסיפור שלך איך שבא לך, הוא יצא טוב לא משנה אם חשבת קודם על הדמות הראשית או קודם על הטוויסט בעלילה.
כל אחד עובד לפי מה שנוח לו, הם ממליצים את מה שעובד להם.
אני למשל עובדת ככה:
מתחילה עם לפתח רעיון. מתחילה עם רעיון כללי, אז מעצבת דמויות, מפתחת עוד את הרעיון, בוחרת שמות לדמויות, מחליטה על איך העולם שלי עובד ובסוף עובדת על פרטים קטנים שאני בטוחה שיהיו. בדרך כלל אני נעזרת בטיחותי או בחברים כדי לשמוע עוד דעות ולפתח עוד את הרעיון.
אז אני עוברת לכתיבה. בדרך כלל אני אתחיל לנסות לכתוב בשלב של פיתוח הרעיון כי זה עוזר לי לחשוב עוד יותר על איך דברים יעבדו, ואז זה עוזר לי להתחיל לכתוב. כל פעם אני מתחילה לכתוב בצורה שונה. לפעמים אני קופצת ישר לסיפור ומנסה שהוא ישמע טוב, לפעמים אני כותבת חירבושים בכל מקום עם הערות ודברים כאלו, לפעמים אני מנסה לכתוב כמו תסריט ולפעמים אני מנסה לכתוב את זה לפי הסדר אבל בלי באמת לדאוג שהסיפור ישמע טוב, רק שהוא יהיה גמור כדי שיהיה לי בסיס להתחיל ממנו.
אחרי השלב הזה, אני לוקחת את מה שיש לי ויוצרת ממנו את הסיפור השלם. זה לא צריך להיות טוב עדיין, רק שהכל יהיה.
אז אני עורכת את התוצאה הזאת, מסדרת ומנקה אותה קצת. אני אוהבת להשוות את השלבים האלו לציור. קודם לשחק בראש עם מה אני עומדת לצייר, אז לקשקש גרסאות של זה הקטן על דף, אז להתחיל לשחק עם סקיצה גדולה ואז לנסות לנקות את הסקיצה, להרכיב את כל החלקים שציירתי בנפרד ולהגיד לבסיס שאני יכולה לעבוד איתו.
עכשיו מגיע החלק הכיף, לערוך ולשכתב.
בכללי, אני עוברת לכתוב את כל הסיפור מחדש, דואגת להכניס פרטים קטנים ותיאורים ולוודא שיש מספיק דיאלוגים ומונולוגים אבל גם לא יותר מידי מהם.
אז אני עורכת את זה.
ושוב משכתבת אם אני מרגישה צורך.
ושוב עורכת.
ושוב עורכת.
ושוב עורכת.
עד שאני מרוצה עם התוצאה שלי.
ואז אני נותנת לסיפור שם.
עכשיו, משהו שלא כתבתי פה זה ההפסקות.
בדרך כלל אני לוקחת הפסקה של כמה ימים בין כל שלב.
לפתח את הרעיון לוקח כמה זמן שהוא לוקח. זה יכול לנוע בין שבוע ל3 שנים. בדרך כלל זה שבועיים-חודש.
אחר כך אני נותנת לי יום יומיים לתת לסיפור להתבשל, עד שיש לי חשק לכתוב.
אז אני מתחילה לכתוב בסיס, זה לוקח גם כן כמה ימים אם לא יותר.
ואז החלק הבאמת ארוך זה להפוך את הטיוטות לתוצאה גמורה. ויכול לקחת הרבה זמן, תלוי באורך של הסיפור.
וככה אני עושה סיפור קצר.
למה היתה כל החפירה הזאת בעצם? כדי להראות לך מה נוח בשבילי.
אבל מה שנוח בשבילי לא בהכרח יהיה נוח בשבילך.
יכול להיות שאת מעדיפה להתחיל לכתוב ישר לפני שאת יודעת משהו על הדמויות שלך ועל העולם שלך, ותהמציא הכל תוך כדי. אני אוהבת לפתח את הכל עד הפרט הכי קטן לפני שאני כותבת רציני, אולי את לא תאהבי.
אולי את תעדיפי להתחיל בלבחור את השם ואז לבנות את הסיפור.
זה באמת לא משנה.
אני גם מתחילה בלכתוב על דפים, אז בטלפון ואז בסוף במחשב. אולי את תעדיפי רק מחשב או רק דפים, אני לא יודעת.
מה שחשוב הוא שתהני מהתהליך. לאמנות אין כללים. את יכולה ליצור את הסיפור שלך איך שבא לך, הוא יצא טוב לא משנה אם חשבת קודם על הדמות הראשית או קודם על הטוויסט בעלילה.
שואל השאלה:
האמת שניסיתי כמה פעמים ליצור דמות, אבל זה מרגיש לי מאולץ מאוד. אני חושבת שאי אפשר באמת לגלות אופי של בן אדם ללא פעולה. אני יכולה לכתוב שהדמות שלי מאוד רגועה במצבי סכנה, אבל ברגע שאני אשים אותה במצב כזה היא תצא מדעתה..
נגיד עכשיו כתבתי איזה קטע קצר, ורק מכמה משפטים גיליתי שיש לי דמות חולמנית ומעופפת כזו, בלי לתכנן שום דבר, בלי לדעת עלייה שום פרט מקדים.
האמת שניסיתי כמה פעמים ליצור דמות, אבל זה מרגיש לי מאולץ מאוד. אני חושבת שאי אפשר באמת לגלות אופי של בן אדם ללא פעולה. אני יכולה לכתוב שהדמות שלי מאוד רגועה במצבי סכנה, אבל ברגע שאני אשים אותה במצב כזה היא תצא מדעתה..
נגיד עכשיו כתבתי איזה קטע קצר, ורק מכמה משפטים גיליתי שיש לי דמות חולמנית ומעופפת כזו, בלי לתכנן שום דבר, בלי לדעת עלייה שום פרט מקדים.
אנונימית
באותו הנושא: