אני חושבת שיש לאמא שלי הפרעות אכילה, בבית היא בקושי אוכלת ואומרת שהיא לא רעבה... מה עושים?

דברי עם אמא שלה- סבתא שלך

תדברי איתה על זה

תכריחי את כל מי שאת יכולה להפסיק להחמיא לה. זה הדבר הראשון שצריך לעשות, כי אם ימשיכו להחמיא לה זה יעודד אותה להמשיך. זו הסיבה שאני לא מחמיאה בכלל על מראה של פנים או גוף.
ומניסיון אישי, מחמאות על המראה מחמירות לי את ההפרעות אכילה (שלא הגיעו מדימוי מראה, אני מרגישה טוב לגבי המראה שלי). לפני כמה שבועות נכנסתי לבית ספר דרך האולם מתי שלבנים מהשכבה שלי נגמר אימון כדורסל, והם כולם אמרו "וואו שחר איזה שווה את", אני ידעתי שהם צוחקים אבל אני הרגשתי מוטרדת ושמעירים לי על דברים, כמו ההורים שלי, ואז הרגשתי שאני לא שולטת בעובדה שמבקרים אותי וקיבלתי טריגר ללא לאכול (הסיבה להפרעות אכילה שלי היא כדי לשלוט במשהו בחיים שלי כי אני מרגישה חוסר שליטה ושההורים מתערבים לי בהכל).

תדברי עם פסיכולוג/דיאטנית אני לא ממש בטוחה למי פונים במקרה כזה, לדעתי פסיכולוג יותר טוב
ופשוט תקחי את אמא שלך לשם מבלי לשאול אותה, תאמרי לה שאתן הולכות לשופינג או בית קפה או משהו