אתאיסטים- אתם מגלים שיש אלוהים,ואתם יודעים מה הדת הצודקת ומהי הדרך הנכונה לעבוד אותו.אתם תתחרטו על כל מעשכם?

לא

לא

אם הוא היה מתגלה אולי ואומר לי שהוא קיים, בכבודו ועצמו, עדיין לא הייתי עובד אותו, אלא אם הוא היה מאיים עליי, די פשוט.
למה? די פשוט, גם אם הוא קיים, לא מגיע לו שמישהו יעריץ אותו, או יעשה *משהו* בשבילו.
יצור כל יכול, כל יודע, כביכול מוסרי, שמאפשר לעולם להתקיים כמו שהוא.

בוא נראה, קודם כל צריך להגדיר מהם "כל מעשיי". בהקשר לחוסר קיום "הנחיות הדת", כל מעשיי בסה"כ הם לשמור בקנאות על הדיבר השני של אותו אלוהים. אני לא עושה לי אלוהים אחרים, כלומר לא מקבל דברי אנשים כדברי אלוהים. אין מילה אחת כתובה שלא נכתבה ע"י אדם, ולכן אני מרגיש את הצורך העז לא להאדיר את דבריהם לדברי אלוהים, ולחפש ולחקור בעצמי. בצלמו ברא אותי, ומכאן השכל לשאול את השאלות ולחפש את התשובות. בצלמו ברא אותי, ומכאן העקשנות לא ללכת בתלם אחר דברים מלפני אלפי שנים. בצלמו ברא אותי, ומכאן ההיגיון לא להשטתח על קברי צדיקים, לתלות תמונות של צדיקים על הקירות, ולהלל רבנים כאילו היו במעמד שונה מאיתנו. בצלמו ברא אותי, ומכאן המוסר כלפי בני האדם שלא נפגם "בכל מעשיי" כלא מאמין. את המצוות בין אדם לחברו אני ממלא באופן מלא כאדם שמבין אותן ואת חשיבותן (גם אם מתווכח על המקור שלהן) ולא כפחדן וירא, ומעצם הדיבר השני אין לי שום אפשרות לקיים כל תנאי אחר כלפיו. בצלמו ברא אותי, ולכן ידע בדיוק כיצד אפעל עם התודעה שנתן לי - לא אעשה לי אלוהים אחרים ואחפש אותו בכל מקום. עד היום לא מצאתי, אבל וואו כמה דברים כן נמצאו במהלך החיפוש.

הייתי דווקא שואל הפוך, מה יקרה כשדתיים שברובם צבועים עם עצמם, יפגשו את אלוהים והוא יסביר להם שתורתו צריכה להתקיים במלואה? מעניין מה הם יעשו עם כל הצביעות העצמית שפיתחו. כיצד יצדיקו תמיכה בלהטבים למשל? צריך להבין שהדתיים הם אלו שממרים את פי האל הרבה יותר, מכיוון שהם כבר מאמינים בו ובתורתו, אבל בוררים לפי ראות עינהם מה לקיים ומה לא.

רודף האמת
מה הבעיה בתמיכה בלהטבים?

לשאלה, הייתי ממשיכה בדרך שלי.

לא. לא מפחד ממנו. גם אם יש, הוא ממש לא מעניין אותי.

ומה היה קורה אם דתיים היו מתים והיו מבינים שכביכול אין אלוהים (רואים אני מכבד)
כל חייהם האסורים מכל הלכו על כלום כביכול, וכל עבודתם הקשה להגיע לגן עדן הייתה לחינם.
אני אומר שבואו לא נשפוט עד שנמות ונראה מה באמת קורה שם.
תכלס לא משנה כמה הוכחות אתאיסטים ייתנו וכמה דתיים יתנו, אף אחד מאיתנו לא היה שם כשזה קרה( אולי בעוד כמה שנים טובות תהיה לנו טכנולוגיה מפותחת מספיק בשביל לראות את זה אבל עד אז..) אז לאף אחד מאיתנו אין באמת מושג מה יקרה.

ואם הייתי מגלה שיש אלוהים? קודם כל מה זה "מעשיי" זה שאני לא מקיים את מצוות התורה (חלקית) לא הופך אותי לאדם רע.
אני עדיין נחמד לאחרים, נותן צדקה (אמנם מתוך רחמים ורצון לעזור לחלש אבל עדיין), לא רצחתי אך אחד, לא עשיתי שום אלוהים אחרים ולא עבדתי פסל ומסיכה, אני לא חומד ולא כלום.
אני אדם טוב שחי את חיי בשקט בלי להפריע לאחרים רק בלי לקיים מצוות מן התורה.
אולי אלוהים היה מתחשב בי. ואם לא, למה הוא הביא אותי לעתיד הזה בעצם?
הוא יודע הכול. הוא ידע שאגדל לא להאמין בו.
הוא יכול הכול, הוא יכול היה להפוך אותי לדוס. אם הוא היה רוצה הייתי דתי.

אנונימית, אני אענה במקומו. אסור לחזק ידי של עוברי עבירה...

אנונימית, יש איסור מפורש על משכב זכר בתורה, שמופיע פעמיים (לא תרצח למשל, מופיע רק פעם אחת), והעונש על כך הוא לא פחות ובאופן סביר ביותר כי אין כמו הצדק המעודן של התנ"ך - מוות. לשם השוואה קין קיבל על רצח עונש של גלות. אנסת רווקה? תשלם כסף ותתחתן איתה. ההשוואות הן כדי להמחיש עד כמה העבירה חמורה, בהתאם לעונש שניתן עליה. כלומר, אלוהים דאג להסביר לך על העבירה בשני מקומות שונים, ודאג גם להבהיר את חומרת העבירה ע"י העונש שניתן. כך שאם אלוהי היהדות קיים, אין שום סיכוי שהוא מקבל בהסכמה את התמיכה בקהילת הלהט"ב, ובהומוסקסואלים בפרט. אבל כמובן שלא כל הדתיים מתנגדים ללהטב"ים. רבים מהם מבינים מה שכולנו מבינים לגבי הלהט"בים, אבל הם מספיק צבועים עם עצמם כדי להניח שאלוהים בסדר עם זה. אז השאלה היא מה יקרה כשהצביעות תוצב להם מול הפנים?! וזו כמובן רק דוגמה אחת מיני רבות.

לא, כנראה שהייתי ממשיכה בדרכי האתאיסטיות רק בידיעה שאני כופרת או וואטאבר. כלומר הייתי מודעת לזה שיש אלוהים פשוט לא היה לי ממש אכפת מזה.

קודם כל שלא יהיה שום ספק (למי שלא מכיר אותי): אני בשום פנים ואופן לא אתאיסט, חס ושלום, להפך - אני נלחם בהם. בכל אופן, כיוון שנכנסתי לשאלה הזאת, אני מגיב כאן לטעויות שנכתבו:

"יש איסור מפורש על משכב זכר בתורה, שמופיע פעמיים"
זה לא מדוייק, פעם ראשונה - זה אזהרה, פעם שנייה - עונש:
"וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא" (ויקרא יח, כב).
"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא כ, יג).
זה הולך לפי הכלל "לא ענש אא"כ הזהיר" (זבחים קו ע"ב), כלומר כל מקום שכתוב בתורה עונש על מעשה מסוים - אמורה להיות כתובה גם אזהרה על אותו מעשה.

"לא תרצח למשל, מופיע רק פעם אחת"
לא נכון, עשרת הדברות שכתובים בתורה פעמיים. ניגש לדיבר "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב; דברים ה, טז).

"לשם השוואה קין קיבל על רצח עונש של גלות"
זה היה מקרה חד פעמי. אתה יודע למה? כי הוא היה רוצח הראשון אז לא היה לא ממי ללמוד עד כמה שחמור לרצוח. אחרי קין לרוצח מגיע מיתת בין דין וגם הגויים מצווים על זה.