מהי משמעות החיים בשבילכם?

אין כזאת

מקדונלס

דניאל.

אין.

אני יושבת הרבה וחושבת אם יש באמת משמעות לחיים.
לפעמים אני חושבת שהסיבה היחידה שאני חיה היא כי לא כל כך מתחשק לי למות.
קצת כמו חמדנות כזאת לחיים, כמו שמכניסים הרבה על הצלחת כששמחלקים אוכל ולא רוצים לפספס אף מאכל. כי אני לא באמת צריכה לחיות אני פשוט מפחדת לפספס משהו נחמד בחיים.

אני מניחה שכל אחד מציב לעצמו יעד מסוים בחיים שהוא מקווה שיעשה אותו מאושר.
היעד שלי הוא חלום בו העולם שלנו משתפר מיום ליום.
אז כל עוד אני פה אע"פ שלרוב אני די סובלת, אני אנסה להיות האדם הכי טוב שאני יכולה להיות, אמשיך לדגול בערכים שבניתי לעצמי ואשפר את עצמי בכל יום- זה המעט שאני יכולה לעשות בתור בורג קטן במערכת כל כך גדולה ופשוט לקוות שאנשים "יעבירו את זה הלאה". כי אם אני אתן עכשיו מעצמי יותר הרי חייב להיות עוד מישהו בעולם שמתלבט כמוני ואם גם הוא יחליט לתת ואז עוד אחד ועוד אחד העולם שלנו יהיה יותר טוב.

להמשיך להתקיים.
גם עם כל האנשים המגעילים שתמיד יודעים לדרוך עלייך ולנסות להקטין את הערך שלך.

לתת לאנשים אחרים שמחה ומשמעות לחיים בשבילם

גסטה

לעזור לכל מי שאני יכול, ליהיות בן אדם טוב ,

אין משמעות אמיתית לחיים. אתה יכול לבחור משהו ולהתמסר אליו כאילו הוא תכלית קיומך, משפחה וילדים, חבר דמיוני בשמים, איזו יצירה אומנותית, צבירת רכוש, ידע, חוויות, השפעה חברתית, הנאות רגעיות או מה שזה לא יהיה.

בפועל אתה שקית חלבונים שמהלכת על על חתיכת אבן שמסתובבת ביקום.
אין הבדל מהותי בינך לבין אמבה שמונחת על גרגר אבק למעט העובדה שתוחלת החיים שלך ארוכה יותר, יכולת ההשפעה שלך על ההסביבה המיידית שלך גדולה יותר ויש לך מספיק שכל כדי להבין חלק ממה שקורה סביבך ולהיות מודע לחוסר התוחלת שבקיום שלך.

אתה יכול להיות אדם גדול ולשנות את ההסטוריה אבל בסופו של דבר זה הסטוריה של גרגר אבק חסר משמעות שיש מליארדים כמותו שמסתובבים ביקום.

שום כלום עם שום כלום על שום כלום, במסע חסר תוחלת אל המוות הבלתי נמנע.
נסו להנות מהמסע כי זה כל מה שיש.