אשמח לדעת מה אתם חושבים על מה שכתבתי.

ואז לאט לאט התחלתי להרגיש איך הכל נעלם.
התחלתי לשמוע את האשמה צורחת.
התחלתי להרגיש שהסוף מגיע אבל הגוף שלי ממשיך לחיות.
התחלתי להתרגל לימים השקטים,
ולשנאה העצמית.
ועכשיו אני לא ממש יודעת משהו אחר.
הכל נראה אותו דבר,
כאילו הוא היה כבר שנים.