האהבה שלנו בלתי אפשרית מבחינתו.

וראיתי עכשיו סרט שפשוט הרג אותי, ואני פשוט לא מבינה. איך אפשר לוותר על רגש בכלל בגלל דבר כל כך קטן לעומת הדבר הענק שאנחנו, או אני לפחות חווה? אני מרגישה מרוסקת, פגיעה, ומעצבן אותי לחשוב שכבר בגיל 17 אני חושבת שעוד לא אמצא אהבה כזאת. בחיים לא אוהב יותר מישהו ככה. 3 שנים, הוא פשוט תקוע לי בראש. אני באמת תוהה, איך להתקדם? ואני אפילו באיזשהוא מקום יודעת שלא משנה מה תכתבו לי פה זה קצת לא יעזור. זה כבר משהו בי, משהו דפוק בי.
אני מטומטמת. הוא מטומטם.