איך מתמודדים עם דחיה?

קודם כל עשית צעד ענק שאת מבינה שאת מפחדת מדחייה. אני לגמרי מבינה אותך כי גם לי זה קורה הרבה פעמים שאני כל כך קרובה ואולי מצאתי את האחד אבל אם אני אפגש איתו אולי הוא פשוט יחתוך והאשליה שלי תעלם? מבינה לגמרי.

מה אפשר לעשות? תחשבי מה כבר יכול להיות מה כבר יקרה גם אם הוא לא יאהב אותי מה יקרה? אז תיהיה לי תחושת מחנק נוראית ואני ארגיש כנראה נורא כמה זמן אבל זה יעבור. אי אפשר להיות מושלמים ולהתחמק מכל הדברים שיפגעו בנו בחיים אחרת בחיים לא נתחזק. בחיים עוברים היון דברים שפוגעים בנו וההבדל הוא שכל פעם מחדש זה יכאב טיפה פחות ונדע איך להתמודד עם הכאב קצת יותר.

בנוגע לביטחון העצמי. את נשמעת לי בעלת אינטלגנציה רגשית גבוהה ודי פקחית.
פשוט תקבלי את עצמך כמו שאת. את לא חייבת לאהוב את עצמך רק תשלימי עפ עצמך. תעשי דברים שאת אוהבת ותהי גאה בהם כי את מי שאת בזכות עצמך בלבד.

ודבר אחרון והכי חשוב.
את ממש ממש ממש לא לא בסדר. את בסדר גמור. את מדהימה.

אני כאן אם תצטרכי ואני מקווה שעזרתי מעט :)

אהי גם כזאת שלפעמיים מול הטלפון יש לי ביטחון עצמי והגל.
אבל מה שכן לפני פגישה אני מזהירה (מתריאה) שאני ביישנית בסהכ, שאולי אתנהג בצורה קצת שונה כי קשה לי ישר להיפתח.
בפגישה עצמה אני מתאפסת על עצמי ופשוט נהיית אני, אולי קצת צוחקת יותר מידי מתוך מבוכה אבל שיתמודדו!!.
את תמיד צריכה להגיע לפגישה בצורה אובייקטיבית כזאת בלי ציפיות ליותר מידי.
פשוט לחשוב שזה מפגש חברי ולא "דייט" ולהבין שאם דוחים אותך בגלל המראה(הם פשוט שיטחיים ולא בשבילך).
ולהמשיך הלאה.
נכון זה קשה וצובט כי אין מה לעשות דחייה זה לא כייף.