שאלת פריקה, כלומר שאלה שמזמינה אתכם לפרוק

לזאת שניצחה, קחי אותו אלייך.

אני לא מתחרטת. היה לי כיף אבל את מקשה עלי ולא נעים לי בחברתך. אני לא מתחרטת שאני מנתקת את הקשר.

אם אני אגיד פה את כל מה שאני מרגישה יזמינו לי משטרה, נחסוך.

הלימודים ייאשו אותי. אין לי כבר כוחות.

היה לי חבר ממש ממש טוב שהיינו מדברים המון.
אבל אז אחרי שנה קלטתי שאני היחידה שסוג של מחזיקה את מה שיש לי איתו
ואז הפסקתי כדיי לראות אם הוא יעשה משהו, והוא לא עשה.
אחרי איזה כמה חודשים אמרתי לו שאני מתגעגעת לאיך שהיינו ושהיינו מדברים על הכל והוא פשוט התעלם (הודעה).
זה באמת פגע בי אבל אנשים משתנים..

חלס כבר יש לך פאקינג הכל
מה לעזאזל אתה רוצה ממני

למה פתאום הפסקת לדבר איתי?
ובכללי, יש יותר מדי דברים

בא לי שתשלח לי הודעה, אפילו שאני לא סבלתי אותך ואני זאת שניתקה קשר.
אני שונאת את עצמי!
אני לא חכמה וזה מכאיב לי כל כך
אני לא יפה
אני כל היום בבית
אני חיה בסרט
אני מתנחמת בסטיפס תמיד
אני נרתעת ממגע
אבל בסך הכל.. אני באמת בסדר. הצלחתי לצאת מהדיכאון.

אני כל כך מצטעת, על הכל. הייתי בנאדם חרא, אני עדיין כזאת, אבל חשוב לי שתדעי כמה אני אוהבת אותך- את החברה הכי טובה שלי ואני אבין אם לא תסלחי.

צריך להפרד מתישהו אז... תן לי חיבוק אחרון, לא מוחשי, אבל אחרון. שלוש פעמים ניסיתי, זה לא עובד, אני לא מסוגלת להתנתק ממך, אתה חלק ממני, כל דבר מזכיר לי אותך, אני כל כך אוהבת אותך. בבקשה, לך כבר! תעזוב אותי! אתה כל כך עוזר לי, אני צריכה אותך, אבל צריך להפרד, אז לך, תעזוב!

סליחה אמא ואבא, אני בת נוראית, אני אשתדל להיות טובה יותר. אכזבתי אתכם, אין לכם במה להתגאות בי. יש עוד זמן, כשתגדלו ותהיו זקנים אני אטפל בכם, נתקרב למה שהיינו פעם.. רק אל תאבדו תקווה, אני אוהבת אתכם כל כך!

אני שונאת אותך אבל אני זקוקה לך.
מצד אחד, את מבודדת אותי, קשה לי... ומצד שני את מגוננת עלי מהעולם, כל כך עוזרת לי... אני רוצה שתלכי, גם אם יהיה קשה, כי אני רוצה להתמודד עם העולם לבד... אם רק אצליח לשחרר ממך..

למה זה מגיע לי?
אז קיבלתי יופי, קיבלתי אינטיליגנציה.
אבל למה אני לא יכולה להיות כמו כולם?!?!
לשבת בכיתה וללמוד?

למה יש לי ככ הרבה מה לשאול ולהגיד ואז אני לא מצליחה לנסח בשביל אפילו לקבל רק קצת עזרה?

-אני שונאת אותך, אתה בן אדם מגעיל ובגללך כל הביטחון שהיה לי נפל לרצפה, אני כל כך שונאת אותך, אתה רכלן, חסר טאקט ומגעיל.

~אל תתקרב אליי יותר, הילדות שלי הייתה יכולה להיות עוד בסדר אם אתה לא היית קיים. אם יום אחד אראה אותך, לא אתקרב אליך.

*אני מתגעגעת אליך, אבא, חבל שאתה לא פה יותר...

#מאוד חבל לי שמצאת מתי לרכל עלי ועוד לספר את הסיפורים האישיים שלי לכל כך הרבה אנשים.

+אני יודעת שלא ראית אותי כבר שלוש שנים כמעט, לא אשכח את מה שגרמת לי להרגיש, ואני די בטוחה שגם את לא שכחת איך אני גרמתי לך להרגיש. מצטערת שהחברות שלנו נגמרה ככה בלי אפילו להגיד "ביי". אני יודעת שאת נמצאת באתר הזה, אך הסיכויים שתראי את התשובה הזאת שואפת ל0.











וואו אני שונאת אנשים.