מה דעכתם על הקטע הזה שכתבתי?

והנה אחרי חודש המוזה חזרה
חודש שלם שלא הצלחתי להוציא מילה

שיחקת איתי איך שרצית וקיבלתי
שכולם אמרו לעזוב לא עזבתי

המוח שתק ורק הלב דיבר
ניסיתי להתגבר אבל כלום לא עובר

תרופות לא עוזרות השריטה עמוק בפנים
גם אחרי הגוינטים לא הצלחתי להרגיש במאדים

ניסיתי לשכוח אבל הלב לוחץ על העורקים
ניסיתי לברוח אבל המצב הנפשי לא מסכים

אצלך 20 בנים ו 20 דפים חדשים
ואצלי דף מלא וגוף בחתכים

נעול ברגשות ובחדר בלי כוח להשתחרר
הדלת לא נותנת כבר אחרים לקבל

וסליחה באמת אני בנאדם וחולשתינו זה רגשות
דיי לשלוח לי הודעות לא נותן כלום חוץ מעוד דמעות

רק חולם לקבל כנפיים ולעוף רחוק לשמיים
אולי המרחק הזה יעזור לי להפסיק ליפול על הברכיים...