מה אתם חושבים על מה שכתבתי? כתבתי את זה דיי מהר, אני אשמח שתענו, זה קצר.

יום אחד אני אבוא,
אני ארוץ בשדה מלא בפרחים,
שדה של שקט ושלווה.
ואת תגידי לי שזה לא מספיק,
למה?
כי אני לא ארוץ מספיק,
כי יהיה לשדה סוף,
ואני העצור ואגיע אליו,
איפה שכבר הפרחים הפסיקו לפרוח,
איפה שנתנו להם למות,
לא נתנו להם כוח,לא החזיקו אותם.
איפה שהבתים נראים כבר מתים ולא רוצים לחיות,
או שאולי מבפנים הם כן?
איפה שהאדמה כבר יבשה וחסרת חיים.
ואני אסתכל ואומר לעצמי חבל,
אבל לא יהיה לי מה לעשות,
כי אני כמו אדמה.
אולי אני לא אשמה,
כי השמיים לא בוכים.
ומי אמר שזה טוב לבכות?
אז אני אתן לעצמי לנוח ולחכות,
כמו האדמה,שחיה בשביל אחרים.