אם הייתם גדלים בגרמניה, ואז בשלב מסוים מגלים שהעם שלכם אחראי לשואה, איך הייתם מרגישים?

אני לא היתי עושה כלום, מזה משנה מה העם שלי עשה אני לא עשיתי כלום.
ולמה לי להצטער על משהו שלא עשיתי

הייתי מתביישת בזה אבל כל העולם לקח חלק בזה, זה שאני גרמניה לא אומר שאני עשיתי את זה.
אין מה לעשות

כלום, אני לא אשמה במעשים של אחרים, וחוץ מזה לא כל הגרמנים היו כאלה

הייתי מתבייש בעם שלי ומעלה מודעות בקרב הילדים שלי (אם יהיו) כדי למנוע מצב כזה אצל דור ההמשך.

בסופו-של-דבר, גם אם אתה לא רצחת ישירות, אולי השכן שלך היה קצין אס-אס, אולי אם אתה קצת מבוגר יותר, הבן של החבר הכי טוב שלך, ששיחק ביחד עם הילד שלך בגן, נהיה חייל שטבח בבני-אדם, אולי אפילו הסביבה הקרובה אליך, כן נתנה לזה יד; וגם אם לא, חינוך לערכים כמו אהבת חינם והתנגדות לשנאה ומיליטריסטיות יתרה וכיו"ב, הוא דבר מבורך.

מזדהה עם מה שכתבת!
** למרות שזה קרה לפני הרבה שנים...

כלום... אני לא אשם בזה שהדורות הקודמים היו משועבדים לשלטון דיקטטורי ומשעבד... אני לא רצחתי ואין לי אחריות על זה... אני לא בחרתי אם להיוולד לעם הזה ולכן זה לא באחריותי...

כלום. הרי אני לא אשמה במה שהם עשו.

בושה בחלק הזה בהיסטוריית עמי

גדלתי בגרמניה, ואני לא מתנצלת על זה. לא אני עשיתי את השואה ולא אני רצחתי, ממשיכה את חיי כרגיל

אם הייתי לא יהודיה כנראה לא הייתי מרגישה כלום, חלק מההיסטוריה, אין מה לעשות עכשיו. את האמת, אני חושבת שאפילו הייתי קצת מצדיקה את זה בלב, סביר להניח שגם לא הייתי פוגשת הרבה יהודים אז היה קשה לחבר את זה לרגש.
הסטנדרטים הכפולים, העובדה שישראל מכחישה את רצח העם הארמני ובמקביל מוציאה חוקים נגד הכחשת השואה כנראה היה גורם לי לפתח רגשות שליליים.
יהודים הם לא היחידים שהיו שם, אבל הרעש שהרבה יהודים עושים מזה ומשתמשים בזה בתור free pass כדי לשחק על רגשות של אנשים בשביל סימפטיה גורם לסלידה מסויימת... כמו אפרו אמריקאים בתקשורת שממשיכים לחשוב על עצמם בתור עבדים.
אולי זה יהיה רעיון רע לשלוח את התגובה הזאת, לא יודעת... אבל נראה לי בכנות שזה מה שהייתי חושבת.

הייתי מתביישת בזה, אבל מה שהיה היה ואין מה לעשות... אני לא עשיתי כלום וחשוב לחנך את הדור הבא לקבלת השונא ולא לשנאה

זה לא העם עצמו זה הנאצים. הרבה מהעם בכלל לא ידע מה באמת קורה שם כי השאירו את הבאלגן בפולין, והרבה מאלה שכן יידעו החביאו יהודים והצילו אותם. אם הייתי צאצאית של נאצי אז הייתי רוצה לקבור את עצמי אבל אם לא אז לא. כאילו לא הייתי מרגישה כל כך שמחה אבל לא משהו רציני

השואה חשובה לנו ו משמעותית בשבילנו בגלל שאנחנו יהודים.
אני מבטיחה לך שבתור נוצריה השואה הייתה בשבילי בסך הכל פיסת היסטוריה שמראה כמה האנושות אכזרית, אבל לא משהו שממש הייתי בוכה מלחשוב עליו.
בדיוק כמו העבדות בארצות הברית, שהייתה אכזרית ואיומה כמעט באותה מידה. או הטבח שעוברים עכשיו איזה שבט באפריקה, ובגללו יש עכשיו מלא פליטים.

הייתי כנראה רואה את זה כמו שהאמריקאים הלבנים רואים את העבדות. חלק בהיסטוריה שמוציאה שם רע מאוד לעם שלי. ואולי קצת רחמים ועצב על הנספים. לא יותר מזה.

אפשר לחשוב עם ישראל הם מלאכים קטנים
אני לא מאמין באלוהים אבל בתנ"ך יש הרבה עובדות הסטוריות וגם אנחנו היינו אכזריים, פשוט אז לא היתה טכנולוגיה.
לי אישית לא אכפת. מי שעשה את זה הם אנשים שכבר מתו, לא אני.

שואל השאלה:
אמל"ה יש לי 30 נעצים

סוחר בלאמס
אתה רציני עכשיו השוות בינינו לבין הנאצים?!
ואם הייתי כזאת הייתי מתה מבושה בעם שלי!

רק אמרתי שאנחנו לא מלאכים קדושים
מה התנפחת חחח