6 תשובות
אני גם הייתי מאלה שאפילו לא מנסה להתקרב לאלה שבגיל שלי כי הם ילדותיים, וזה דיי נכון אבל יש כאלה שהם בסדר.
וזה שאמרת שאת כאילו בוגרת זה טוב, בדרך כלל אוהבים את זה..
לא יודעת למה לא הולך לך, אולי זה איך שאת מדברת או הגישה שלך.
בכל מקרה תנסי לבדוק דברים אחרים. אני הייתי נורא מקובעת עם מה שאני רוצה ועם הגישה שלי, עכשיו זה כבר לא ככה.. ו-וואלה זה לא בהכרח רע
יקירתי זה לא הגיל, זה התרגיל.
שואל השאלה:
אז מה לעשות איזו גישה צריך? איך לדבר? תנו שיטות טיפים
צריך להחמיא? לשחק קצת קשה להשגה?
להיות רעה קצת? להראות עניין או לא
למחוק את האגו מה?
אנונימית
אני אומרת לך מה אני הייתי (כבר לא כזאת.. מצאתי מישהו וגם להתכתב כל כך הרבה כבר מתחיל לשעמם ותכלס יש בזה קטע כזה סוג של לשחק בהם, זה תלוי איך את.. אני הייתי ככה.)
אני הייתי כמו קשה להשגה אבל כן הראתי רצון.
כן אגו אבל לא מתנשאת יותר מדי.
תהיי נחמדה ותמשיכי להיות בוגרת כמו שאמרת. וכו'
לא ממש יודעת איך להסביר או אם הבנת
אבל זה מה שאני הייתי וזה עבד..
בתור בן שיש לי ידידה שדי כיף לדבר איתה זה בעיקר ככה:
היא אומרת אמן לכל מילה
וכן לכל דבר שאני אומר לה
סתם סתם
פשוט להיות זורמת לא להיתקע
וכן לפעמים להגיד סליחה או "אמן"
וגם אם אומרים משהו לא במקום אפשר להבליג ואם זה חוזר על עצמו פשוט להסביר לבן אדם
אנונימי
תמצאי חבר במציאות סמקום להתכתב באתר.
באותו הנושא: