אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי כבר

אני מכבדת את אמא שלי הרבה יותר משאני מכבדת את אבא שלי. איך אני יכולה לכבד אותו בכלל? אני שונאת אותו ברמה שאי אפשר לתאר מאז שאח שלי הקטן נולד לפני 11 שנים כשעוד הייתי בת 5 הרגשתי שהוא הפסיק לאהוב אותי, מאז שהוא נולד כל האהבה שאבא יכול לתת לכל הילדים שלו באה על אח שלי הקטן. אני לא זוכרת שהוא חיבק או נישק אותי בשנים האחרונות, שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי או שאיכפת לו ממני. כשאני מקבלת ציונים טובים ואני באה להראות לו הוא אומר לי שאין לו זמן עכשיו ושאני אראה לאמא. פעם כשיצאנו לטיול מאורגן בחול עם עוד אנשים אנשים גילו שהוא אבא שלי רק ביום האחרון כשהם שאלו אותי מה הוא בשבילי ואמרתי אבא שלי הם היו בהלם, הם אמרו שהם חשבו שהוא אבא רק של אחים שלי... כל כך נפגעתי כשהם אמרו את זה כי הבנתי שזה משהו שרואים גם מבחוץ ושאני לא מדמיינת. הם אמרו שהוא נראה אבא מושלם, חבל שהוא לא מושלם שווה בין כל הילדים. בחיים לא היה לו איכפת ממני, הוא לא מתייחס אליי, הוא מכין לכולם ארוחות בוקר ולי לא, הוא מעיר את כולם בבוקר ואותי לא, הוא מחבק את כולם כשהוא חוזר מהעבודה, ואותי לא. אחר כך הוא מצפה שאני אכבד אותו, וכשאני לא הוא פתאום שם לב שאני קיימת, אבל לא בקטע טוב כי פתאום אני שומעת את הקול שלו כי הוא צורח. ואז אמא שלי חושבת שאני הלא בסדר, שבגלל שאני לא מכבדת אותו הוא מתנהג ככה, היא יודעת שזה הוא זה שמתנהג אליי כמו חרא, שהוא לא שם עליי שהוא יורד עליי בלי סוף ושהוא מתגרה בי וצוחק עליי, אבל היא לא עושה עם זה כלום היא תמשיך לשתוק עד שהנשמה שלי תמות כי אני מרגישה שזה הולך לקרות בקרוב.