18 תשובות
כי זו אפליה ובתכלס זה פוגע רק בהם, אם הם חלשים הם יקבלו הקלות ממאבחן אבל בבגרות מה יהיה? לא תהיה את המורה שתגן עליהם.
בנוסף לתגובה מעליי זה מעכב את השיעור והנושא שלומדים עליו, כי הם צריכים הרבה הסברים
זה ממש לא אפליה לעזור לתלמידים שמתקשים יותר, זה בסדר גמור. ולתלמידים "החזקים" יותר אין מה להתעצבן, מה הבעיה שלהם? הם לא רוצים שהתלמידים שיותר מתקשים יצליחו בדיוק כמו שהם מצליחים? אם הם רוצים תגבורים גם אני בטוחה שאם הם יבקשו יתנו להם, למרות שלפי מה שאמרת הם ממש לא צריכים, אז זה טיפשי וחסר סיבה להתעצבן מזה שהמורה מנסה לעזור לתלמידים שמתקשים יותר. ואם הם צריכים עזרה גם שיבקשו ויעזרו להם.
קנאה נטו!?
שומו שמיים! מה נסגר אתכם? אתם גם לא תושיטו יד לחבר בצרה, לעזור לזקן לחצות כביש או לפנות לו מקום בתור, גם לא תחלקו עם צמא במדבר מים
ש''הבאתם מהבית'' אתם שעונים ככה, לא יודעים מה זה להצטרך לבריות ולהזקק לעזרה, אבל תזכרו היטב שגלגל חוזר בעולם היום אתם אפ מחר למטה!
שום דבר בעולם הזה אינו קניין שלכם פרטי, המידע שלכם לא יתמעט אם גם השני יקבל ציון טוב, השכל שלכם לא ייגרע אם החבר המתקשה יקבל עזרה, החיים לא ברשותכם, הקניינים שקיבלתם מהשמיים, הם רק פיקדון זמני, תחלקו אותו עם אחרים, או שיאבד לכם לגמרי!
זה ההבדל בין חינוך דתי, לבין חילוני, לא מאמינה עליכם! בא לי לבכות
כמה אכזריות יכולה להיות. תשמחו בשמחת האחר, גם לו יש אמא בבית שכואב לה שהוא נכשל, גם הוא רוצה ומצפה וחולם על עתיד טוב כמוכם בדיוק!
יש לכם דחוף לעשות חשבון נפש-ואת זה לא תלמדו בשום בית ספר, אם לא באתם עם זה מהבית! מעניין אם גם על זה יש בגרות...
ן
אנונימי
מה ההבדל בין חינוך דתי לחילוני? שבדתי מתרכזים הרבה יותר בדת ובחילוני לא.
לאיזה הבדל התכונת בדיוק?
כי התלמיד הדתי יונק מחלב אמו את ''ואהבת לרעך כמוך'' ועל זה מתבסס החינוך הדתי, כי זו הוראה מפורשת בתורה, וכשאינך לומד איך תדע?
עזוב חברה מתוקנת ודרך ארץ, בוא נתמקד רק בהבדל הבסיסי.
אמרו חז''ל ''אין אדם נוגע במוכן לחברו, אפילו כמלוא הנימה''-אתה יודע מה המשמעות?
שמה ששלך ישאר שלך ואם אין רשות מהשמיים, אפחד לא יקח את זה ממך.
אתם מפסידים בריבוי מעשי חסד? זהו שלא! אבל אתם עוד תבינו פעם.. כשאתם תהיו אלה שזקוקים, כשתעברו לצד החלש.
ולא בטוח שרק בנושא לימודים, יש עוד תחומים בחיים שאתם תזדקקו לבריות, אז שחררו!
אנונימית
מה הפאקינג קשר?
גם בבית ספר חילוני מלמדים דברים כאלו
אז למה הם מתעצבנים פה? אם הם דתיים, זו בושה ואם חילונים, חבל שלא מלמדים יותר חזק על אהבת הזולת, מה זה השאלות האלה מאתמול, תראה כמה זה מציק להם.
אנונימית
כי זאת אפליה.
באמת מלמדים דתיים על אהבת הזולת? אז סתם יש בתנ"ך שנאת הומוסקסואליות, סתם יש דתיים שיורקים על בנות שלדעתך לא צנועות, סתם יש אנשים שרוצחים אנשים במצעד הגאווה כי זה זה.
לרוב מי שבבתי ספר לא משנה דתי או חילוני מלמדים על עזרה לזולת
יש בתנך? חח, התנך מספיק כנה וישר לא לכסות על דברים ולספר לך הכל בפירוש! הוא מציג עובדות, הוא ספר המשחזר לך ארועים שקרו ודברי נבואה, אתה בטח טועה וחושב שזו הוראה? זהו שאמרתי, לא לומדים מספיק.
לעומת זאת בתורה מלא מצוות בין אדם לחברו הנה כמה:
בתורהוְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ הוא פסוק בתורה, מצוות עשה ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד."לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'"
הרמב"ם פוסק במצווה ר"ו: "לאהוב כל אדם מבני ברית, שנאמר 'ואהבת לרעך כמוך'."
וכן הוא פוסק:
מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח). לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו, כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו; והמתכבד בקלון חברו, אין לו חלק לעולם הבא.
משנה תורה, הלכות דעות פ"ו ה"ג
והוא גם קובע את הכלל: "כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אותן אתה לאחיך בתורה ובמצוות." (משנה תורה, הלכות אבל י"ד ה"ב) לכן הוא קובע בהלכה קודמת, שיש מצוות עשה מדרבנן לעשות "גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור, לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים, ולעסוק בכל צורכי הקבורה, לשאת על הכתף, ולילך לפניו, ולספוד, ולחפור, ולקבור; וכן לשמח החתן והכלה, ולסעדם בכל צורכיהם." (משנה תורה, הלכות אבל י"ד ה"א) וכן הוא פוסק שמי שיכל לפדות שבוי ולא עשה כן, עובר בין היתר על מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' (
"כי אם חס ושלום יש פירוד לבבות ישראל למטה, אזי גם למעלה אין התאחדות"
לדעת רוב ככל פרשני המקרא והפוסקים מצווה זו מחייבת את האהבה לבני ברית בלבד. יחד עם זאת, בספר שערי קדושה כתב מהרח"ו שראוי לאדם החסיד לאהוב את כל הבריות ואפילו גויים. וכן כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק בכמה מקומות, אך לא בתור חובה מן התורה כפירוש לפסוק. דעת יחיד היא זו של הרב אליהו בן אמוזג אשר מפרש מצווה זו מדאורייתא כחלה על כל האנושות. בפירושו למקרא הוא כותב: "ממה ששנה וכתב 'ואהבת לרעך כמוך' (אחרי שכבר אמר "לא תקם ולא תטר את בני עמך") ולא אמר 'לבני עמך', שמענו שבכלל רעך כל מין האדם..." (אם למקרא, ויקרא יט, יח). גם באחד ממכתבי רבי יוסף משאש נכתב כעין דבריו של הרב בן אמוזג!
זה שאסור משכבי זכר, או זנות, זה לא מנע גם בעבר מאנשים ללכת נגד.. התורה אסרה הקב''ה אסר, זהו.
אנונימית
טוב, מה הפכתם את השאלה הזו לשאלה על דת? די. אין הבדל בין בית ספר דתי לבית ספר חילוני בעזרה לזולת וכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, זו עובדה. אתם סתם מנהלים פה דיון מיותר ממש שלא קשור לשאלה בכלל. ואני לא לומדת בבית ספר דתי, ואני מתחשבת בכולם כולל כולם, אז הדתיים ממש לא מעלינו בעזרה לזולת. אפשר להפסיק את הוויכוח הזה פה, תודה.
הוא התחיל ללכלך על התנך שמעודד אלימות ושנאה, אי אפשר לשתוק לנוכח זה, וזה כן שייך לשאלה, להכניס להם לראש, ל''חזקים'' שהכוח בא מלמעלה וההצלחה, ושלא יחסר מהם כלום אם גם לשני יהיה קצת טוב!
אנונימית
הנאום מקסים, אבל גם בבתי ספר חילוניים מלמדים על אהבת הזולת ובכללי הדתיים לא בדיוק צדיקים
דרך אגב אני בת.
והכוח בא מעצמנו ומהאנשים שאוהבים אותנו ואנחנו אותם ודואים לנו ואנחנו להם
שואל השאלה:
לכל אחד יש קשיים אז מה? יש תלמידים שלא מצליחים בלימודים אבל יש להם הרבה כישורים חברתיים לעומת זאת יש תלמידים חזקים שלא חברותיים מעניין שאלה שמצפים לעזרה בלימודים לא יעזרו למישהו שיהיה לו חברה.. על זה חשבת?
אנונימית
אני לא מתעצבנת כשזה קורה.. ההפך, אני עוזרת להם גם
כדאי להבהיר: השאלה שנשאלה היא לא למה תלמידים חזקים מתעצבנים על תלמידים חלשים אלא למה תלמידים חזקים מתלוננים שעוזרים רק לתלמידים החלשים. זו שאלה בהחלט ראויה לדיון בעיניי... אני יכולה להגיד על עצמי שאני תלמידה שנחשבת לחזקה ואחת הבעיות העיקריות שלי עם זה שעוזרים בעיקר לתלמידים החלשים זה שדבר ראשון קשה להתקדם- ולא, זה לא כי החלשים מדרדרים אותי (זה לא הגיוני, למה שהאפשרות הזו בכלל תעלה?), אלא כי אם הייתי לומדת את זה לבד הייתי יכולה להתקדם הרבה יותר מהר וביעילות (וזה באמת מה שאני עושה ועשיתי כל השנים). חוץ מזה שכשחלק מהכיתה הבינה וחלק עדיין לא וממשיכים להסביר יש יותר סיכוי לרעש וחוסר ריכוז בכיתה דבר שיוצר יותר מדי בעיות בפני עצמו. דבר שני- יש בעיה בבתי ספר שהופכים את הלימודים לדבר העיקרי שכולם צריכים ליישר קו לגביו. לפעמים זה מרגיש שאם אתה לא מתקשה בלימודים אתה לא תצליח לקבל שום יחס אישי או עזרה בבית ספר כי רק מהלימודים אכפית ולא יכול להיות שלתלמיד מצטיין יהיה קשה או שהוא יצטרך עזרה וזה פשוט לפעמים מעורר קנאה וזו קנאה לגיטימית בעיניי כי ברור שזה שתלמיד טוב בלימודים לא באמת אומר שום דבר על איכות החיים שלו או על כמה הוא צריך עזרה ויחס ואפילו לא על זה שקל לו בלימודים- זה שהוא מגיע להישגים גבוהים לא אומר שזה השיא שאליו הוא שואף. מה שכן- במערכת החינוך הנוכחית והמעורבת אני לא רואה יותר מדי דרכים להתמודד עם הפערים מאשר לעזור יותר לתלמידים החלשים. יש אפשרות ללכת לבתי ספר מיוחדים למצויינות או עם יותר תגבורים או שמתמקדים בתחומי עניין מסויימים או שבבתי ספר רגילים יחלקו יותר לפי רמות לימוד.. כרגע יש פילוג רק לגבי מתמטיקה וקצת לגבי אנגלית- מה שיוצר היררכיה לגבי פרמטר אחד וזה די בעייתי בעיניי. אני חושבת שהדבר הנכון לעשות הוא או לערבב לגמרי את הרמות שכולם ילמדו ברמה האחידה והממוצעת ואז לעזור יותר לחלשים כי אין יותר מדי מה לעשות למרות הבעיות שבזה.. או שבכל מקצוע יהיו רמות שונות ואז זו לא תהיה לגמרי היררכיה כי כל אחד יהיה מודע לחוזקות ולחולשות שלו וזה יהיה יותר מאוזן.. בשתי ההצעות יש יתרונות וחסרונות, אני לא יודעת מה נכון, אני רק יודעת שברגע שהוצאתי את בית הספר מראש סדר העדיפויות שלי והתחלתי ללמוד באופן חיצוני את מה שאני באמת רוצה כל נקודת המבט שלי על החברה השתנתה לטובה.
כי נוח להם שיש את הפער הזה בינם לבין החלשים יותר. כשהפער הזה מצטמטם הייחודיות שלהם נעלמת. אז הם רוצים לשמר את הפער. גם אם זה בתת מודע שלהם זה ככה.