34 תשובות
ממש לא, רואים אותי שונה לגמרי
אנונימי
אנשים מתרגמים אותי בצורה הפוכה לגמרי.
אנשים רואים אותי כשמחה וחברותית, כי זה מה שאני משדרת. בתוכי אני ככ פסימית, אני לא סומכת על אנשים ודכאונית יותר.
לא.. לדעתי אנשים חושבים שאני בעלת ביטחון עצמי מופרז, אבל אני חושבת שאין שהביטחון העצמי שלי ברצפה
רואים אותי כעצבני ואני רואה את עצמי בכלל רגוע
F_O
אני רואה את עצמי בתור ביישנית בטירוף שתנסה כמה שיותר להימנע מתקשורת עם אנשים ולהיחשף, פחות לדבר פחות לחייך פחות ליצור קשר עין. אנשים רואים אותי כסנובית.. אבל אני לא.
אנונימית
אני רואה תעצמי בתור מוזרה מכולם והם מצדיקים את זה ואומרים שזה מגניב ח ח ח
ממש לא, ההפך הגמור.
אני יודעת שאנשים שופטים אותי וחושבים שאני פרחת על, אבל זה לא נכון.. ההפך..
חושבים עלי הרבה דברים רעים אני חושבת, מעניין לדעת מה באמת חושבים עליך כי הרי אתה לא יכול לדעת.
אנונימית
כ"כ לא.
אני חושבת שאחרים רואים אותי כאדם רועש.
לא.. יש דברים שאני מרגישה וחושבת אבל לא משדרת..
ממש לא, הם רואים אותי כיותר מכוערת ובעלת ביטחון עצמי גבוה הרבה יותר ממה שיש לי.
במובנים מסוימים רואים אותי כמו שאני, באחרים כל כך לא.
אולי זה לא עניין שרואים בי משהו אחרת ממה שהוא, אלא שדברים מסוימים בי לא רואים.
ממש לא.
זה לא איך אחרים רואים אותנו, זה איך אנחנו חושבים שאחרים רואים אותנו...
אי אפשר לדעת אם לא שואלים.

אני חושבת שרואים אותי כמישהי סגורה, לחוצה, טובה מאוד, די חכמה, עם פוטנציאל גבוה.

אני חושבת שאני לפעמים יכולה להיות מאוד אלטרואיסטית ויותר מדי אכפתית, מאוד טובה שזה עצוב, אוהבת ידע וטבע, מנומסת, לפעמים רגועה ולפעמים בדיוק ההיפך המוחלט מזה, חסרת ביטחון, די חכמה, די בעלת קסם אישי, גרועה בשיחות חולין, ביקורת עצמית גבוהה מאוד, חרדתית, אדם מאמין בדברים משלו, סך הכל רוצה את המקום שלי בעולם, זה כל מה שאני מבקשת. צנועה כלפי חוץ אבל במחשבות לא תמיד צנועה. כנה, לפעמים מדי
רואים אותי בתור סנובית ומגניבה אחת כזאת עם דעות שונות ומוצקות, שתמיד בטוחה בעצמה, אבל בפנים אני ילדה שבורה וחסרת ביטחון, שהלב שלה עובר מלא טלטלות.
רואים אותי בתור ביישנית סנובית אבל אני בתוכי ילדה עם שמחת חיים וזורמת ואוהבת לצחוק.. רק מי שיכיר אותי לעומק ידע את זה
וואי מזדהה לגמרי אם זאת שאמרה שהיא ביישנית וחושבים שהיא סנובית. אנשים מעצבנים
לא.
לפי מה שאמרו לי לפחות כולם רואים אותי כגותית ודיכאונית או משהו כזה.. זה לא נכון אבל לא אכפת לי כל כך מה הם חושבים
רוב הפעמים כן.. נגיד החברות שלי אני אוהבת אותן ואני גם "לא הכי חננה".. אם אני מראה אהבה מראים יותר^_^
אנונימית
אני חושבת שרואים אותי בתור בנאדם קר וחסר רגש, משעמם וסגור, המתבודדת אנטי-חברתית שלא אוהבת הרבה מגע/חום, רואים אותי בתור זאת שתמיד בצד לבד או עם כמה ילדים אחרים, אני חושבת שחושבים שאני מתנשאת ושאכפת לי רק מהציונים שלי.

מבפנים אני צמאה למגע, לאהבה, אני טיפוס רומנטי ודי רגיש, אני דיכאונית ויש לי מצבי רוח משתנים. אני ביישנית ולא מסוגלת להתנהג טבעי בחברה (וזה כנראה כי יש לי חרדה חברתית קלה). אני צריכה הרבה תשומת לב ומאוד אכפת לי ממה שאנשים חושבים עלי והביטחון העצמי שלי נורא נמוך. אני כל הזמן מרגישה רע ודחויה, וכועסת על עצמי בגלל כל השגיאות והבחירות הלא נכונות שעשיתי והזדמנויות שפיספסתי... אני רוצה להיות שייכת אבל תמיד מרגישה זרה: (
אני רוצה שישימו לב אליי, שאני אהיה חשובה למישהו... אני תמיד מרגישה לא רצויה וסתם נדחפת.
אני מחשיבה את עצמי כמלאה למרות שאנשים אומרים לי שאני מקל סנוקר. לא מבינה את העולם הזה
אנונימית
האמת שאנשים תופסים ממני ואני הייתי בשוק כשאמרו לי את זה פנים מול פנים
תמיד עניין אותי איך אחרים רואים אותי.
מה שעזר לי בדרך כלל להבין זה המשחק הזה ששואלים שאלות ומעבירים ימינה וכל אחד כותב תשובה על האחר.
אני זוכרת שאחת השאלות הייתה "במה היא תעבוד?" וכתבו שאני אעבוד בתחום המחשבים.

אני זוכרת שבאישהו מקום בלב נפגעתי, כי למרות שאני יודעת שאני נחשבת לחכמה בלימודים, לא באמת חשבתי שככה רואים אותי.
כי אני ראיתי את עצמי אחרת. כמישהי שתעשה דברים אחרים חוץ מזה ששאיפת חייה לעבוד בהייטק.

ואני חייבת לציין שזה מבלבל. זה לא הכי קל בעולם לומר "לא אכפת לי מה אחרים חושבים עלי אני מי שאני ואעשה מה שאני רוצה". כי במקום כלשהו זה כן נכנס ללב וגורם לחשוב שאני בעצמי צריכה להיות מציאותית ולא לשגות בדמיונות על עצמי על מישהי שאני לא.
אנונימית
אני חושבת שאנשים רואים אותי מלאה בביטחון עצמי.. אבל אני לא.. ורק האנשים שבאמת מכירים אותי יודעים אתזה.
לפי מה שאומרים לוקחים אותי כילדה מסטולה שחייבת זריקות הרגעה בתחת ומוזרה ששמה זין חח כמעט הזמינו משטרה חשבו לקחתי משהו
אני רואה את עצמי מאוד ביישנית, רגישה, חסרת ביטחון עצמי... אני צוחקת מלא ואני כועסת המון
לפעמים קנאית לרוב רכושנית בכוונה של אתה רוצה משהו? אל תיגע תבקש
אני עצובה כל הזמן אבל זה לא מה שאני משדרת
אנשים רואים אותי בדרך אחרת לגמרי
אנשים רואים אותי כהמתוקה והחמודה שהכל בסדר איתה
פעם אחת ילד מהכיתה שלאחרונה מאוד התחברנו רשם לי "זה לא פייר את לא יודעת מה זה להיות עצוב את כל הזמן צוחקת ושמחה ונראה שהחיים שלך עוברים עליך מצויין"
כבר לא שואלים אותי מה שלומי או איך אני מרגישה כי הם היו בטוחים שהם יודעים את התשובה "הכל מעולה" זאת הייתה התשובה כל פעם מחדש
קצת חרגתי מהנושא 0.0
רואים אותי כילדה שמחה וחברותית ומופרעת עם דעות שקועות עמוק באדמה ולא אשנה אותן בשביל אף אחד, מצחיקה, ומאוד אכפתית ובלהבלה, בהתחלה אני נותנת רושם של סנובית.

אני לא שמחה, בכלל לא, אני חברותית בשביל לנסות לא להשאר לבד כי זה לא טוב לי, כן אני בן אדם אכפתי לרוב, והדעות שלי שקועות אבל לא כולן, אני כן מופרעת, ואני ממש לא סנובית, אני פשוט מתביישת לרוב/:

אז, המ, חצי קלאץ (?)
אנשים חושבים שאני מטומטמת וזה קצת מעציב, אני רואה את עצמי כאדם טוב עם אופי טוב, חייכני ולפעמים מפגר אבל רק בצחוקים ואני רואה את עצמי כמישהי ממש חמודה שקל להתחבר אליה.:)
אני חושבת שרואים אותי כחסרת טאקט אבל אני שומרת ככ הרבה לעצמי שהם לא יודעים בכלל.
רואים קצת ממני, לא את הכל, אפילו לא את הרוב ומפרשים את זה בצורה כל כך לא נכונה
רואים אותי כמלא ביטחון, חסר טקט קצת, קצת עוף מוזר, מצחיק נורא ומדי פעם אומרים שיש לי קסם. אנשים שלא מכירים אותי חושבים שטני חנון.. כי אני נראה כמו סוכן ביטוח
אני תמיד ראיתי את עצמי כמו שאחרים ראו אותי, אבל עם הרבה יותר עומק ומחשבות והרבה הרבה פחות ביטחון עצמי
לא. רואים אותי בתור השקטה, החסרת ביטחון, הביישנית והמתבודדת ובעיקר החננה למרות שרוב הציונים שלי גרועים. אני באמת רוב הדברים שהם חושבים, אבל רק בבית ספר. בבית אני עקשנית, צעקנית, מצחיקה וההפך הגמור ממה שאני בבית ספר, האנשים שם פשוט גורמים לי לא להרגיש בנוח, לא להיות מי שאני. יש לי ביטחון עצמי, אבל ביטחון עם אנשים? לא, בעיקר עם אנשים בגיל שלי או קרוב לגיל, כנראה בגלל שהילדים בשכבה שלי דוחים ומתנשאים ומרשים לעצמם להתנהג אליי כאילו אני זבל שלא שווה כלום אז זה גורם לי אוטומטית להתרחק ולהימנע מקשר עם אנשים בסביבות הגיל שלי..
אנונימית