המצווה לשמוח - תמיד היתה ביהדות המצווה לשמוח?

ר' נחמן אמר "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד".

קודם לכן היתה מצוות שמחה באדר מאז שנעשה נס פורים

שאלה מקסימה, אבל עניינה קצת מוזר... מוזר לצוות על השמחה, לא?
אפשר לצוות לעשות מעשים/מצוות, אבל לצוות לשמוח? שמחה היא עניין ריגשי.
איך אפשר לצוות על הרגש?

כן,
השמחה האמיתית היא שמביאה את הגאולה
כשאדם שמח הוא מודה לבורא שהוא שמח מן ההתנהלות שלו (לעומת אדם מבואס)
רבי נחמן מברסלב היה מרבה לשמוח

עין התכלת לשאלתך כן. יש לנו ציווים שהם חובות הלבבות ויש את חובות האיברים, ויש מצוות שהם גם חובות האיברים וגם הלבבות יחד.
זה כמו שהתורה מצווה אותנו "ואהבת את ה' אלוקיך" או "לא תחמוד", איך התורה יכולה לצוות אדם לא תחמוד אשת רעך? הרי זה קשור לרגש.. המצוות שבפועל אנחנו מקיימים עם הגוף האדם מצווה לשלוט על הגוף שלו, אפשר יותר להבין.. וכשמצווים על הרגש זה אמנם קשה יותר אבל זה בהחלט יתכן. העניין הוא שהלב כפוף למחשבות.
כדי להגיע לאהבה צריך "התבוננות" שאדם יסתכל ויראה איך הקב"ה משפיע עליו, נותן לו פה לדבר, עיניים לראות, אוזניים לשמוע, ואין סוף טובות וניסים יום יום שהאדם לא שם אליהם לב.. כשתהיה את ההתבוננות הזאת ממילא אפשר להגיע לאהבה... כמו כן גם בלא תחמוד, אם אדם ידע ויאמין שמה שיש לו די לו, ומה שהקב"ה נתן לו הכל בהשגחה פרטית מדויקת המתאימה לו לעשות את התיקון שלו בעולמו, במצבו כלכלי, גופני, נפשי, בריאותי וכו'.. ומה שה' נתן לפלוני יכולות כאלו או אחרות, מראה כזה, אישה כזאת, כי זה מה שמותאם במדויק לנשמה הזאת לעבור את התיקון שלה, ואם האדם יחיה תמיד באמונה כזאת ממילא הוא לא יגיע ללא תחמוד. כן זה קשה, אבל הכל מתחיל מהמחשבה, והגיוני שהתורה מצווה את האדם להיות שמח

יש הרבה ימי אבל ביהדות וצום, תשעה באב וזה... אז לא נראה לי שתמיד... אבל רוב הזמן כן

בטח שכע נגיד מודרכיי הוא שמח שהוא הרג תשומרים בגלל שהם ניסו להרוג אותו אז נגיד השומרים שמרו אליו כע זהו

"צמאה לך נפשי" - תודה שהרווית מעט את צימאוני:)

(עין התכלת שעם הרוח חולפת:)