יש כאן ילדים שכותבים בשפה נורא גבוהה יחסית, אתם מדברים ככה גם במציאות?

לא:) בכנות..:)

זה בא לי טוב יותר בכתיבה. אבל בכללי, לפעמים.

יש בבית הספר ילדים שמתנכלים לי, ואחת הטענות שלהם היא שאני משתמשת בסימני פיסוק ומדברת בשפה גבוהה. אני לא ממש רואה את זה, אולי בגלל שאני מכירה כמה מושגים שהם לא, ומשתמשת באותיות אית"ן.

שואל השאלה:
את משתמשת למשל ב"ייתכן ו.."?
את מדברת כמו שאת כותבת?

לא.

אני רק מתי שצריך.

אני אכן משתמש בשפה גבוה כשאני מדבר לחברים האינטיליגנטים יותר שלי, אבל לחברים אחרים שלי אני קורא בשמות כמו f*ckface וכאלה. וגם מדבר כמו איזה מלח.

עם רוב החברים שלי אני מדבר בשפה די נמוכה, קללות וזה, כי זה פשוט מה שהם רגילים. אבל עם חלק אני מדבר בשפה יותר גבוהה, בערך כמו שאני כותב. (לא איך שכתבתי עכשיו)

בכתיבה אני משתמש במשלב של שפה כתובה וכשאני מדבר אני משתמש במשלב שפה מדוברת.

תלוי אם מי אני מדברת יש אנשים ברמה שאני מדברת איתם בשפה גבוהה למשל מורים וזה ואנשים כמו ערסים ופרחות רגיל

בכתיבה אני משתמשת בשפה יותר נמוכה,
ובדיבור ביומיום אני משתמשת בשפה יותר גבוהה...
אם אני כותבת מבחן או משהו, אז אני כותבת בחתיחת שפה גבוהה...
לדעתי שפה גבוהה מעידה על השכלה גבוהה,
אז אני חושבת לנכון להשתמש בה ביומיום...
וכן, אני מודעת לזה שהשפה שבה כתבתי עכשיו ממש לא גבוהה...
אבל אני תמיד מעדיפה להשתמש בשפה גבוהה במקומות רשמיים...
למורה שלנו בשפה יש תואר שני בשפה, אז היא קורעת אותנו בכל הנוגע לדיבור נכון בעברית...

אני לא מדברת בשפה גבוהה, בכתיבה זה שונה.

אני כותבת בשפה גבוהה ולעיתים גם ביומיום שלי

לפעמים.

ליד אנשים שאני לא מרגישה אליהם קרבה אני מדברת בשפה גבוהה יחסית...
ליד חברות אני מדברת רגיל.. איך שיוצא

לא.
במציאות אני נשמעת עילגת רצח, לצערי.

לא, אבל אני שונאת שגיאות כתיב (לא מעירה), משתמשת באותיות אית"ן ובסימני פיסוק.

לא.
אבל יותר כיף לכתוב ולהתבטא בשפה גבוהה. זה נראה טוב יותר.

לא
למרות שהשפה שלי לדעתי ממש לא גבוהה