60 תשובות
זאת שאלה שאני לא יכולה לענות אליה ב 100 אחוז, אבל להיות כנה אני חושבת שכן כי הבן אדם הזה היה הורס את החיים שלי וזה מה שמגיע לו.
לא.
אני כן הייתי רוצה להכאיב לו, אבל נפשית.
בלי להרוג או לענות אף אחד.
הייתי קושרת אותו כדי שלא יברח, ופשוט מתגרה בו.
אומרת את הדברים הכי מכאיבים. גורמת לו להרגיש את הכאב שלי.
מגלת האמת
כן, בלי ספק
לא
אני לא מסוגלת לרצוח בנאדם לא משנה מה הוא עשה
ה' יטפל בו
אנונימית
אממ אני חושבת שכן:\
לא, תכלס למרות הכאב על הבן אדם שרצחו ולמרות הרצון לנקום, המחשבה שאני יהפוך לאחת בדיוק כמו הרוצח מגעילה אותי.
לא, אני הייתי מכסח לו את את הצורה, הייתי מענה אותו, הייתי דואג שהוא ייכנס לכלא, אבל לא עד כדי כך.
כן
לא, אני לא מסוגלת להרוג. מידה גבוהה מדי של אמפתיה, כואב לי כשאני צועקת על מישהו שעשה לי משהו. כשאני צועקת.
חוץ מזה שאפילו תליינים הודו שכמה שהבנאדם עשה רע ואפילו שזה העונש שלו זה קשה להם.
הייתי מעדיפה לענות אותו אבל כן
מוות בייסורים קשים.
מגיע לו.
להרוג בעצמי אולי לא, אבל לא הייתה לי בעיה להביא מישהו שיעשה את זה בשבילי.
לא
עם כל הצער לא
אני לא ארד לרמה שלו זה לא שווה את זה
הוא כבר יקבל את העונש שלו
עם כל הכאב שבזה לא הייתי רוצח! שינאת חינם זה מה שהרס את בית המקדש! כל אחד מקבל את מה שמגיע לו.
אנונימי שמאמין
אוליי, היה לי מאוד קשה אבל מאוד
אנונימית
הייתי רוצה אבל מהמצפון לא הייתי יכולה
אם הייתי רוצחת, מה אני טובה מהרוצח?
התשובה שלי היא לא. לא אקח את הצדק לידיים.
לא כי אז את תיהי הרע את תיהי זאת שהרסה לו את החיים
הייתי רוצחת בכיף סתם רוצח גם אם הוא לא קשור אלי.. זה לא רצח זה מעשה טוב כי הוא ימשיך להרוג עוד אנשים ולא אכפת לי גם להיתפס או לקבל גזר דין מוות כל עוד הוא מת בסבל ועינויים.
התמונה הרגה אותיי וכן
די בטוחה שכן חח
כמובן שהייתי מסוגלת... והדבר הראשון שחשבתי זה כן! כן! כן!
ואז חשבתי לעומק שדבר ראשון מה הטעם? הוא לא יבין עד כמה הוא פגע נפשית בי! הוא צריך להרגיש רע עם עצמו! דבר שני אני לא ארד לרמה כזאת! זה מפתה אבל אני אגיד לא ודבר שלישי ואחרון! המצפון יהרוג אותי... ואני מנסה לשמור אותו נקי!
גם אם זה היה בידיעה שיתפסו אותי הייתי רוצח אותו
'''''
אנונימי
לא, יכול היה להיות לי רצון אבל ברגע האמת לא הייתי מסוגלת להרוג בן אדם, להרביץ לו ולהכאיב לו כן, אבל אני לא רוצחת, מגיע לו להתמודד עם מה שהוא עשה כל החיים שלו ולסבול הרבה, אז לא היה אכפת לי לעשות לו איזה פגיעה מוחית או משהו שישתק לו חלק רלוונטי בגוף.
כן, אפילו יותר מזה
לא, אם הוא עשה משהו זה לא אומר שאנחנו גם הק יטפל בו ואוליי רק הייתי מתעללת קצת אבל לא!
לא.
לרצוח לא ישר אבל להתנקם בו לאט לאט עד שהוא כבר לא ירצה את החיים האלו
לתת מכות קטנות ובסוף הוא ישבר בייסורים וככה אני ארגיש שהנקמה שלי יותר שווה.
אני חושבת וכמעט בטוחה שכן.
כל מי שאומר לא חתיכת שקרן..
"ה' יטפל בו"? זה הטענה היותר מטומטמת ששמעתי פה בחודשיים האחרונים.
הקיצור, הייתי עושה את זה כי זה נקרא הגנה עצמית, הוא בא לתקוף אותי, לא?
אנונימי
כן, ללא ספק
כן
אנונימי, לא כתוב שהוא בא לפגוע באנו אלא שהוא רצח מישהו שקרוב לך. אצלי אני לא מאמינה באל ולא יודעת אם יעשו לו משהו שם או לא, אני פשוט לא מסוגלת לעשות משהו רע למישהו (בכוונה, בכל אופן)
לאנונימי למעלה, אני למשל אמרתי שלמרות שיש רצון עז לנקמה היית רוצה להיות כמו הרוצח? לקחת חיים של בן אדם? לרצוח מישהו? אפילו שהוא אשם תהיה רוצח בדיוק כמוהו, אני אישית לא היתי מסוגלת להרוג בן אדם בשביל נקמה.
הייתי עושה את זה רק אם הוא בא לתקוף גם אותי.
אנונימי
ליזה, אם זה מישהו שהוא ממש כל החיים שלך, ירצחו אותו באכזריות אל מול עינייך, לא תרצי לעשות כלום לרוצח? זה לא נשמע לי אנושי
אנונימי
לא
אני יותר מדי פחדנית ואנושית
וחוץ מזה זה לא היה מועיל
אם הייתי מצליחה הייתי שוברת לו את הלב
אני אבכה ואפחד, אבל אני לא מסוגלת לרצוח. אני ניסיתי לצעוק על מישהו שמאמלל אותי במשך שלוש שנים בערך והתחלתי לבכות בעצמי. הייתי בוכה וצורחת וצועקת ואולי אפילו מרביצה לו (לא שאני יכולה להרביץ, גם את זה ניסיתי)
חוץ מזה שהשאלה לא מציינת שהוא נרצח באכזריות מול העיניים שלך. הרשה לי לצטט: רצח את הבן אדם האהוב עליכם בעולם.
שוב- בוכה כאילו סוף העולם הגיע, צורחת, אולי חוזרת לנטיות האובדניות שלי אבל אני פשוט לא מסוגלת לפגוע במישהו. באמת שלא.
לא
אני לא מסוגלת לרצוח בן אדם וגם יש לי פחד ממש חזק מדם ברמה שאם אני אראה טיפת דם אני אקיא
אבל אני אכה אותו חזק ואשבור לו יד או רגל
לא.
עם כל תחושת הנקמה שתהיה בי זה יהיה עדיין לא, וגם אם אני ארצה.
זה נשמע שחצני ומטומטם אבל אני פשוט בן אדם טוב מדיי בשביל לרצוח מישהו.
אני יכולה להיות מושחתת ומגעילה אבל לרצוח? פשוט לא
אנונימי
הדבר החכם לעשות הוא לענות אותו באיטיות עד שירצה למות ואז לעשות את זה חזק יותר ולהפוך אותו לשק אגרוף כשאתה עצבני כל יום עד שהוא ימות (:3
מצד אחד הייתי מתה לרצוח אותו מצד שני כמו שהוא לקח לי מישהו מהחיים ויהיה לי רע איך האוהבים שלו ירגישו? אני יחייה בפחד ומצפון שאלוהים יטפל בו
לא
גם אם היו תופסים אותי הייתי עושה את זה
^_^
הייתי רוצה אבל לא הייתי עושה את זה, אני לא ארד לרמה של רצח
ואז המשפחה שלו תרצח אותי XD
גם ככה לרצוח אותו לא יעזור לי בכלום חוץ מלקבל טראומה לכל החיים
אנונימי
אם זה מייד אחרי שהוא רצח אותו
D-;
ברור שכן!
ה יטפל בו?
נו באמת תעשו לי טובה! אם אין מה שמחלק פרסים לטובים אז גם אין מי שמעניש את הרעים.
לא הורגת אותו. מרססת אותו, מוציאה לו את העיניים ושותה לו את הדם עם קשית, כל יום קצת, עד שאחרי 15 שנה של עינויים וכאב הוא ימות. ואז, תורמת את האיברים שלו.
כתום זה השחור החדש
אם זה את האוהביי כן, אבל לתת לו למות זה זה לא יספיק אותיי אני ענה אותו
אנונימית
ממש לא
מי שנהרג נהרג. הריגתו של בן אדם נוסף לא תחזיר אותו לחיים.
אני לא רוצה להפוך לרוצח.
אילו הייתי הורג אותו היה יוצא שאותו אדם רצח פיזית אדם אחד, והפך שני לרוצח... אני לא חושב שזאת אופציה (חכמה או בכלל..)
האם הייתי מגן בגופי על אדם אהוב ועל ידי ההגנה הזאת הייתי מגיע להריגה של התוקף על מנת שהיקר לי לא יפגע - זה בהחלט כן, אבל זה כבר סיפור שונה לגמרי.
לא בטוחה שיכולתי לחיות עם עצמי בידיעה שרצחתי מישהו
אבל אני חושבת שכן.. או שלא.. לא יודעת
כן
נראלי.
לצערי כן. אם מישהו רוצח אדם הקרוב לליבו של מישהו, הרגשות (כעס ונקמה) שלו צפים, וההיגיון לא פועל.
במחשבה ראשונה, לא הייתי עושה זאת
המצפון שלי לא היה עוזב אותי, אני בן אדם נורא רחמן (רח, לא חרXD) ולא הייתי מסוגלת להישאר שפויה אחרי מעשה כזה
אבל כן הייתי מתעללת בו כמו שצריך