אני צריכה פירוש לשיר הזה מילה במילה.. לא גוגל טרנסלייט כי הוא לא מתרגם טוב טקסטים.. הטקס בתגובה הראשונה כי זה יותר מדיי מילים..

שואל השאלה:
i hadn’t asked her much,
just how she felt,
and she told me all about her day,
and how she’d washed the sheets,
and how she could not understand
why the towel got so heavy
when it was wet.
she’d also sunned the mattresses,
such tired bones and so much to do,
and my eyes filled with tears
when i thought of how i was simply
going to say “salaam” and walk away
and so many words would have been
trapped inside her.
i would have passed by as if
what lay between those bedclothes
was just old life
and not really my grandmother.

לא שאלתי אותה הרבה
רק איך היא הרגישה
והיא סיפרה לי על כל קורות היום שלה
ואיך שהיא רחצה את הסדינים
ואיך שהיא לא יכלה להבין
למה המגבת נעשתה כל כך כבדה
כשהיא היתה רטובה
היא גם איווררה את המזרון (שמה אותו בשמש)
כאלה עצמות עייפות וכל כך הרבה לעשות
והעיניים שלי התמלאו דמעות
כשחשבתי על כמה אני הייתי פשוט
הולכת לומר "להתראות" (שלום) וללכת משם
וכל כך הרבה מילים היו לכודות בתוכה
אני הייתי עוברת ליד כאילו
שמה ששוכן/שנמצא בין כלי המיטה הללו
הם רק חיים ישנים/מבוגרים
ולא באמת סבתא שלי