אני היחיד שמאמין בה' אבל בנוסף אני מאמין שהוא פשוט לא "נחמד" כמו שהמאמינים חושבים?

אתה לא היחיד.. אני חושבת ש-ה' מעמיד אותי כל הזמן במבחנים ואוהב לראות אותי בוכה: (

גם הרע הוא הכי טוב לנו אין דבר כזה רע- השם הוא כולו טוב!

חס ושלום, נסתרות הם דרכי ה' והמטרה זה להאמין שמה שקרה לך ככה היה צריך לקרות והכל מכוון מלמעלה, אנחנו הקטנטנים לא יכולים לראות את דרכי הקב"ה.

אמרו לי את זה פעם: (

שואל השאלה:
אוקיי אז ככה, אני בעיקרון למדתי בבית ספר דתי ותיכון דתי ככה ששמעתי המון את הדברים האלה וזה באיזשהו מקום הסתדר לי בראש, כי אם הכל היה קל לא היינו יכולים להעריך שום דבר..
ובכל זאת, הרמה של סבל שאפשר לגרום לבן אדם זה פשוט לא מובן..
למה חלק מהאנשים נולדים עם קשיים כל כך קשים שמשפיעים על כל החיים שלהם ואחרים נולדים אחרת שהחיים שלהם מחייכים אליהם?

אני אתו דוגמא אמיתית, למה מישהו צריך להיות גם מכוער בפנים, גם רזה מדי כמעט בלי יכולת להשמין, עני בקטע של לא לצאת עם חברים כמעט אף פעם ובכלל לקנות רק דברים שחייבים ולא יותר, גם חסר ביטחון בגלל מה שהחיים שלו גרמו לו לעבור, גם לעבור בריונות, גם לעבור אבכ מכה וגם לא להיות חכם במיוחד?
דבר כזה זה מבחן? איפה הזכות בחירה שכיביכול קיבלנו לחיות את החיים? כי מי שזה המצב שלו הולך בדרך קבועה ולא יכול לעשות משהו אחר..

למה חולי סרטן צריכים לסבול כדי שהעם יילמד לתת? איפה הזכות בחירה שלהם לחיות חיים רגילים?

לא יודעים חשבונות שמיים!