2 תשובות
אמצעים ספרותיים הם דרכים מגוונות שבהן משתמש סופר כדי לתת לטקסט כלשהו משמעויות נוספות. גם בטקסט המקראי ניתן לעמוד על משמעויות נוספות בכתב, בעזרת זיהוי האמצעים הסיפרותיים שבו. אפשר לחלק אמצעים אלה לארבע קבוצות מרכזיות: אמצעי תיאור, עמדה סובייקטיבית ("ביטוי עמדה"), אמצעי חזרה, אמצעי צליל.
1. אמצעי תיאור
דימוי: ציור לשוני המַשְׁוֶוה שני דברים מתחומים שונים, ומטרתו להדגיש תכונה או מהות של אחד מהדברים. בדרך כלל הדימוי עושה שימוש במילת היחס "כמו", או באות היחס "כ-".
מָשָׁל, אַלֶגוֹרְיָה: סיפור שבו אנשים, בעלי חיים, צמחים ואף עצמים דוממים - מסמלים ומייצגים תכונות, התנהגויות וערכים אנושיים. במשל יש תמיד שני רבדים: הסיפור – הרוֹבד הגלוי, והנמשל - הרובד הסמוי.
הַאֲנָשָׁה (פֶּרְסוֹנִיפִיקַצְיָה): ציור לשוני המציג דוֹמם או צומח, בעל חיים או תכונה כאילו הם אנושיים, כלומר, הקניית תכונות של אדם לדבר אחר.
מֶטַאפוֹרָה (הַשְאָלָה): ציור לשוני מרוכז, היוצר זהות בין שני דברים שונים. הזיהוי נעשה ללא כ' הדמיון או מילת השוואה אחרת.
מִדְרַשׁ שֵׁם: פירוש הניתן לשם של דמות או של מקום. השמות יכולים לבטא אירוע או לסמל אופי, תקווה, גורל וכד'. בדרך כלל יש קרבת צליל או קרבת שורש בין השם לבין מדרש השם.
אין מוּקדם ומאוּחר בתורה: עיקרון פרשני הקובע כי הסדר שבו מסופרים הדברים בתורה אינו בהכרח הסדר שבו הם אירעו.
הֶאָרָה לְאָחוֹר (פְלֶשׁ-בֶּק): נקודה בסיפור שבה מפסיקים לתאר את מהלך האירועים השוטף, וחוזרים לתאר אירועים שהתרחשו בעבר, משום שבשלב זה של הסיפור תיאור אירועים אלה תורם להבנה טובה יותר של המסופר.
2. עֶמדה סובייקטיבית (ביטוי עמדה)
אִירוֹנְיָה: לגלוג, לעג. צורת התבטאות דו-משמעית שבה הכוונה התמימה והגלויה של הדברים שונה מן המשמעות הסמויה שלהם, ואף מנוגדת לה.
הִיתַמְמוּת: תמימות לכאורה. התחפשות של הדובר לתמים. אי-הבנה מכוּוֶנת של מצב.
שאלה רֶטוֹרִית: שאלה מדוּמָה, שמטרתה אינה לקבל תשובה ממשית, שכן התשובה מובנת מאליה. מטרתה להדגיש בעיה או דִילֶמָה.
גִיבּוּב והדרגה: ריבוי מילים נרדפות, בהדרגה עולה או יורדת, שמטרתו להַעֲצִים את ההתרשמות או את הרעיון.
הַפְלָגָה, הַגְזָמָה (= הִיפֶּרְבּוֹלָה): ציור לשוני שמטרתו לעורר רושם של תדהמה והתרגשות על ידי הפרזה מעבר לָאמת הידועה והגלויה.
חילוּפֵי כִּינויים: שימוש בכינויים שונים לאותה דמות, כדי לחשוף את ה"הערכה פנימית" של הדמויות האחרות בסיפור כלפי אותה דמות, או כ"מוֹנוֹלוֹג פנימי" המבטא התייחסויות שונות כלפי אותה דמות.
3. אמצעי חזרה
מילה מנחה: מילה או שורש החוזרים בקטע באופן משמעותי. המילה חוזרת באותה צורה או בצורות שונות, מחדדת את מגמת הטקסט, ורומזת על הרעיונות המרכזיים שבו.
תִּקְבּוֹלֶת: סוג של חזרה - כפל הרעיון במילים שונות (יש סוגים מגוונים של תקבולת). זוהי צורה שירית קדומה, שכיחה מאוד במקרא.
רצף פעלים (משפט דינמי): ריבוי פעלים מרוכז במשפט אחד, שמטרתו לתאר התקדמות דרמטית של הפעולה.
מספר מדורג: ציון מספר ואחריו מספר הגדול ממנו באחד.
חזרה: הזכרת אותה המילה מספר פעמים במשפט.
הַכְפָּלָה: שימוש במילה פעמיים רצופות, לשם הדגשה או הגברת הרושם.
צימוּד מדגישׁ: חזרה על שורש פעמיים, בשתי צורות: מקור ועתיד, לשם הדגשת הרעיון.
אֲנָאפוֹרָה: מילה או ביטוי החוזרים בתחילת משפטים בקטע. לחזרה זאת יש השפעה קיצבית ותוכנית על הקורא, ועל כן היא מתאימה להבעת רגשות חזקים.
אֶפִּיפוֹרָה: מילה או ביטוי החוזרים בסופי משפטים בקטע. החלק החוזר משמש כחרוז, ולעיתים מטרתו לאפשר לקהל לחזור אחרי החזן או הנואם.
פזמוֹן: חלק של שיר, משפט החוזר בדרך כלל בסופי בתים, מספר פעמים.
מקצה לקצה (מֵרִיזְמוּס): ביטוי לשוני המציב את הקצוות, על מנת לכלול את כל מה שביניהם.
שניים שהם אחד (הֶנְדִיאַדִיס): דבר אחד המובע על ידי שניים. צירוף של שני ביטויים נרדפים, המופיעים בסמיכות של נרדפים, כדי להדגיש זה את זה.
מסגרת (אֶנְקְלוֹזְיוֹ): חזרה על תוכן, מבנה, או מספר מילים בתחילת הקטע ובסופו. "סוֹגֵר מְעֵין הַדֶלֶת". המסגרת מגבשת את היחידה, ונותנת לה משמעות ספרותית מוגדרת.
מספר נוּסחָאִי (טִיפּוֹלוֹגִי): מספר בעל משמעות מיוחדת, המופיע בדרך כלל בסיפור עם, אגדות ומעשיות. מספרים נוסחאיים שכיחים הם שלוש, ארבע, שבע, עשר, שתים-עשרה ועוד.
4. אמצעי צליל
מִקְצָב: יחידת משקל בלשון, החוזרת על עצמה בקטע, וקובעת את סדר ההברות המוטעמות בו ואת הקצב שלו.
לשון נופל על לשון: משחק מילים המבוסס על דמיון של עיצורים וצלילים המופיעים בקטע.
מִצְלוֹל (אַלִיטֶרַצְיָה): חזרה על עיצור מסוים בכמה מילים בתוך קטע. הדבר מדגיש את ההיגד או משווה אחידות ואופי לקטע.
אַסוֹנַנְס: חזרה על תנועה מסוימת במילים שונות. זוהי חריזה לא מושלמת, מעין חצי חרוז, שמשמשת כאמצעי קישוט והדגשה בשירה.
אוֹנוֹמַטוֹפֵּיאָה: צליל של מילה, המחקה את צליל השימוש בחפץ (בקבוק).
חרוז: חזרה על הברה בסוף צלע, או שימוש במילים בעלות צליל זהה בסופי שורות. זהו מאפיין חשוב בשירה.
בהצלחה:)
1. אמצעי תיאור
דימוי: ציור לשוני המַשְׁוֶוה שני דברים מתחומים שונים, ומטרתו להדגיש תכונה או מהות של אחד מהדברים. בדרך כלל הדימוי עושה שימוש במילת היחס "כמו", או באות היחס "כ-".
מָשָׁל, אַלֶגוֹרְיָה: סיפור שבו אנשים, בעלי חיים, צמחים ואף עצמים דוממים - מסמלים ומייצגים תכונות, התנהגויות וערכים אנושיים. במשל יש תמיד שני רבדים: הסיפור – הרוֹבד הגלוי, והנמשל - הרובד הסמוי.
הַאֲנָשָׁה (פֶּרְסוֹנִיפִיקַצְיָה): ציור לשוני המציג דוֹמם או צומח, בעל חיים או תכונה כאילו הם אנושיים, כלומר, הקניית תכונות של אדם לדבר אחר.
מֶטַאפוֹרָה (הַשְאָלָה): ציור לשוני מרוכז, היוצר זהות בין שני דברים שונים. הזיהוי נעשה ללא כ' הדמיון או מילת השוואה אחרת.
מִדְרַשׁ שֵׁם: פירוש הניתן לשם של דמות או של מקום. השמות יכולים לבטא אירוע או לסמל אופי, תקווה, גורל וכד'. בדרך כלל יש קרבת צליל או קרבת שורש בין השם לבין מדרש השם.
אין מוּקדם ומאוּחר בתורה: עיקרון פרשני הקובע כי הסדר שבו מסופרים הדברים בתורה אינו בהכרח הסדר שבו הם אירעו.
הֶאָרָה לְאָחוֹר (פְלֶשׁ-בֶּק): נקודה בסיפור שבה מפסיקים לתאר את מהלך האירועים השוטף, וחוזרים לתאר אירועים שהתרחשו בעבר, משום שבשלב זה של הסיפור תיאור אירועים אלה תורם להבנה טובה יותר של המסופר.
2. עֶמדה סובייקטיבית (ביטוי עמדה)
אִירוֹנְיָה: לגלוג, לעג. צורת התבטאות דו-משמעית שבה הכוונה התמימה והגלויה של הדברים שונה מן המשמעות הסמויה שלהם, ואף מנוגדת לה.
הִיתַמְמוּת: תמימות לכאורה. התחפשות של הדובר לתמים. אי-הבנה מכוּוֶנת של מצב.
שאלה רֶטוֹרִית: שאלה מדוּמָה, שמטרתה אינה לקבל תשובה ממשית, שכן התשובה מובנת מאליה. מטרתה להדגיש בעיה או דִילֶמָה.
גִיבּוּב והדרגה: ריבוי מילים נרדפות, בהדרגה עולה או יורדת, שמטרתו להַעֲצִים את ההתרשמות או את הרעיון.
הַפְלָגָה, הַגְזָמָה (= הִיפֶּרְבּוֹלָה): ציור לשוני שמטרתו לעורר רושם של תדהמה והתרגשות על ידי הפרזה מעבר לָאמת הידועה והגלויה.
חילוּפֵי כִּינויים: שימוש בכינויים שונים לאותה דמות, כדי לחשוף את ה"הערכה פנימית" של הדמויות האחרות בסיפור כלפי אותה דמות, או כ"מוֹנוֹלוֹג פנימי" המבטא התייחסויות שונות כלפי אותה דמות.
3. אמצעי חזרה
מילה מנחה: מילה או שורש החוזרים בקטע באופן משמעותי. המילה חוזרת באותה צורה או בצורות שונות, מחדדת את מגמת הטקסט, ורומזת על הרעיונות המרכזיים שבו.
תִּקְבּוֹלֶת: סוג של חזרה - כפל הרעיון במילים שונות (יש סוגים מגוונים של תקבולת). זוהי צורה שירית קדומה, שכיחה מאוד במקרא.
רצף פעלים (משפט דינמי): ריבוי פעלים מרוכז במשפט אחד, שמטרתו לתאר התקדמות דרמטית של הפעולה.
מספר מדורג: ציון מספר ואחריו מספר הגדול ממנו באחד.
חזרה: הזכרת אותה המילה מספר פעמים במשפט.
הַכְפָּלָה: שימוש במילה פעמיים רצופות, לשם הדגשה או הגברת הרושם.
צימוּד מדגישׁ: חזרה על שורש פעמיים, בשתי צורות: מקור ועתיד, לשם הדגשת הרעיון.
אֲנָאפוֹרָה: מילה או ביטוי החוזרים בתחילת משפטים בקטע. לחזרה זאת יש השפעה קיצבית ותוכנית על הקורא, ועל כן היא מתאימה להבעת רגשות חזקים.
אֶפִּיפוֹרָה: מילה או ביטוי החוזרים בסופי משפטים בקטע. החלק החוזר משמש כחרוז, ולעיתים מטרתו לאפשר לקהל לחזור אחרי החזן או הנואם.
פזמוֹן: חלק של שיר, משפט החוזר בדרך כלל בסופי בתים, מספר פעמים.
מקצה לקצה (מֵרִיזְמוּס): ביטוי לשוני המציב את הקצוות, על מנת לכלול את כל מה שביניהם.
שניים שהם אחד (הֶנְדִיאַדִיס): דבר אחד המובע על ידי שניים. צירוף של שני ביטויים נרדפים, המופיעים בסמיכות של נרדפים, כדי להדגיש זה את זה.
מסגרת (אֶנְקְלוֹזְיוֹ): חזרה על תוכן, מבנה, או מספר מילים בתחילת הקטע ובסופו. "סוֹגֵר מְעֵין הַדֶלֶת". המסגרת מגבשת את היחידה, ונותנת לה משמעות ספרותית מוגדרת.
מספר נוּסחָאִי (טִיפּוֹלוֹגִי): מספר בעל משמעות מיוחדת, המופיע בדרך כלל בסיפור עם, אגדות ומעשיות. מספרים נוסחאיים שכיחים הם שלוש, ארבע, שבע, עשר, שתים-עשרה ועוד.
4. אמצעי צליל
מִקְצָב: יחידת משקל בלשון, החוזרת על עצמה בקטע, וקובעת את סדר ההברות המוטעמות בו ואת הקצב שלו.
לשון נופל על לשון: משחק מילים המבוסס על דמיון של עיצורים וצלילים המופיעים בקטע.
מִצְלוֹל (אַלִיטֶרַצְיָה): חזרה על עיצור מסוים בכמה מילים בתוך קטע. הדבר מדגיש את ההיגד או משווה אחידות ואופי לקטע.
אַסוֹנַנְס: חזרה על תנועה מסוימת במילים שונות. זוהי חריזה לא מושלמת, מעין חצי חרוז, שמשמשת כאמצעי קישוט והדגשה בשירה.
אוֹנוֹמַטוֹפֵּיאָה: צליל של מילה, המחקה את צליל השימוש בחפץ (בקבוק).
חרוז: חזרה על הברה בסוף צלע, או שימוש במילים בעלות צליל זהה בסופי שורות. זהו מאפיין חשוב בשירה.
בהצלחה:)
שפה
נושא
דימוי
מטאפורה
סימני פיסוק
פסיחות
חזרה
חריזה
נושא
דימוי
מטאפורה
סימני פיסוק
פסיחות
חזרה
חריזה