וואי אני ךא מצליחה להםסיק לבכות שיחררו אותי היום מהאשפוז ואני ממד מבוסאת

אל תקחי עצות בנושאים כאלה מאנשים בסטיפס

שואל השאלה:
אז ממי???

אם שיחררו זה אומר שאת לא צריכה...
את צריכה ללמוד לטפל בעצמך גם בלי אשפוזים

שואל השאלה:
^אני ניסיתי אתמול להתאבד והם לא מאמינים לי
איך לא צריכה

הורים, פסיכולוג, חבר/ה קרוב.. לא חסר
זה אפליקציה של אנשים משועממים ולכי תדעי מה הם יענו

את כתבת את זה רק עכשיו אני לא יכולה לדעת מראש

לכי לפסיכולוג

לפנות לפסיכולוג

היי אהובה קודם כל חיבוק ענק שולחת לך מלא כוחות
על מה היית מאושפזת שם כמה זמן ואיפה?
מה הרגשת שעזר ותמך בך שם?
מה עכשיו שונה בבית?
מה הם אמרו לך שם בדיוק בשחרור למה שחררו גם והאם אמרו לך לעשות דברים בהקהילה מה ההמלצות וכו

היי לך,
שומעת מדברייך את תחושות התסכול וחוסר האונים שאולי מציפות אותך כרגע. מתארת לעצמי כמה זה יכול לערער ולהפחיד להשתחרר ממקום שהרגיש כמו עוגן, כשהחזרה החוצה מרגישה אולי כמו יציאה לים סוער
נדמה שהתחושה שלא תמיד רואים או מאמינים למה שאת חווה מבפנים יכולה להיות בודדה ממה שכתבת נשמע שהאשפוז היה עבורך מרחב שבו אולי הרגשת מוגנת יותר, מקום שבו המחשבות יכלו מעט לדעוך לרקע.
כמה לא מובן מאליו שבתוך הכאב הזה בחרת לכתוב, לא להישאר עם זה לגמרי לבד, לפרוק ולבקש מילה של עידוד. לפעמים, שיח עם אדם קרוב, מבוגר או חבר/ה יכול להקל במעט על ההתמודדות.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, אני מזמינה אותך להגיע לצ'אט שלנו. תוכלי לשוחח שם בצורה אנונימית, ללא שיפוט ובקצב שלך, לפרוק את מה שעובר עלייך מול מתנדב או מתנדבת שיהיו שם כדי להקשיב ולהיות איתך ברגעים האלה.
מצרפת לך קישור לצ'אט
שלך,
מתנדבת סה"ר