מה דעתכם? דעה כנה

עיניי עייפות,
רק רוצות להיעצם.
אך מחשבותיי מתרוצצות,
אין רגע בלעדיהן.
שקט?
מהו?
המחשבות לא נחות לרגע.
הן קופצות לאירועי העבר,
לאנשים ספציפיים,
לחרטות שבליבי,
למחשבות על העתיד,
ומה עם לנוח?
זאת הן לא יודעות.
העיניים נעצמות,
מנסות להשתיק את המחשבות.
המחשבות מתרוצצות גם בחשיכה.
הן חזקות יותר שם.
אין לאן לברוח.
המחשבות הולכות ושבות,
בלי רגע דל,
מתחברות לתוך חלום,
לפעמים מגיעות למסקנה,
ואז העיניים נפתחות,
והכל מתחיל מההתחלה.