כשבשנות שירות אומרים עבודה עם נוער בסיכון הכוונה לעבודה עם ערסים?

לא
נוער שיצאו מהבית, שיש בעיות במשפחה

חלק מהנוער בסיכון הם גם ערסים אבל נוער בסיכון לא שווה ערסים

לא ערבים אלא פשוט אנשים על בעיות משפחתיות או אחרת

שואל השאלה:
אז למה בשנת שירות שהייתי כל הנוער בסיכון היו רק ערסים? אני לא חשבתי שזה ככה

שאלה טוב יכול להיות שמבעיות מסוימות הם בנו להם דמות של ערסים

זה ממש לא רק ערסים לרוב
מוזר

שואל השאלה:
פיזית כולם היו ערסים לבושים שחורים עם חליפות ששיחקו עם רובי צעצוע וקיללו 24/7 והומופובים וגזענים לערבים אלה היו ה"נוער בסיכון" וכשאמרתי לאחרים אמרו לי "מה חשבת? זה הנוער בסיכון" אז לא הבנתי זה שם קוד לערסים?? מה פספסתי

ערסים יש בכל מקום
הגיוני מאוד שנוער בסיכון הם ערסים
ואין בעיה עם ערסים או עם נוער בסיכון ואם הגישה שלך אליהם כזאת עדיף שתמצאי שנת שירות אחרת...

שואל השאלה:
כן עזבתי אחרי שבועיים

זה ממש לא הנוער בסיכון
זה פשוט חלק ממנו
ובהרבה מקומות כולם מושפעים אחד מהשני אז כולם אותו דבר.
כנערה בסיכון, כל החברים שלי נערים בסיכון גם הם, אף אחד מאיתנו לא ערס. פשוט נפלת על מקום כזה

שואל השאלה:
זה מבאס אותי מאוד כי יש לי חברה שסיפרה לי שהייתה מוגדרת הרבה זמן כנערה בסיכון והיא הכי מדהימה בעולם
יש גם ילדי סנטר שהם ילדים בסיכון ועוד..
הייתי בטוחה שאגיע למקום שבו צריכים אותי ולאן שהגעתי הם פשוט היו ערסים זה הכל
לא הרגשתי שום משמעות פשוט עשיתי בייביסיטר על ילדים חסרי חינוך שמקללים אותי ואת המורים שלהם וצורחים על חברים שלהם "יהומו" ו"יא קוקסינל" ברמה בלתי נסבלת
ואני לא מבינה למה לפני שהגעתי לשם אף אחד לא אמר שזה סוג האנשים

חייבת לציין שאת יותר מדי מכניסה את זה לתוך תבניות.
ערסים.. ילדי סנטר..
כאילו אם להגיד בכנות, זה קצת מגעיל.
קבוצה שמתאפיינת בלבוש ודיבור מסוימים למשל לא קשורים לכן נוער בסיכון או לא נוער בסיכון.
ההגדרה לנוער בסיכון זה בדרך כלל נוער שמתמודד עם קשיים רגשיים, נפשיים, משפחתיים או התמכרות לחומרים. ובעצם נמצא במצב שהוא או הסביבה שלו מעמידים אותו בסיכון מסוים לרווחה הפיזית או הנפשית שלו ולפעמים אפילו בסכנת חיים.
את דיי חצופה שאת חושבת שכלל שילדים מדברים מלוכלך זה לא משמעותי כי זה לא כמו שדמיינת בראש.
עבודה עם נוער בסיכון היא מורכבת ומגוונת, מאוד. אני לא יודעת באיזו מסגרת היית ומה הרקע הספציפי שעליו מגיעים לשם, אבל זה שהם ילדים חסרי חינוך זה בדיוק העניין.
אלה ילדים עם בעיות כאלה ואחרות שגרמו לסביבה שלהם "להיכשל" בלחנך אותם. התפקיד שלך הוא לדעת להכיל את הקללות והצעקות והגישה הקיצונית והמגעילה שלהם(ואני באמת מרשה לעצמי לדבר ככה אך ורק בגלל שהייתי כזו בעצמי), ולהראות להם שאפשר אחרת. אם את לא מסוגלת להכיל את זה, את לא במקום הנכון. נשמע שזה מאוד מאוד מאוד(!!) לא בשבילך ואפילו טעות שקיבלו אותך למקום כזה.
צר לי, אבל לא הם הבעיה במקרה הזה, אלא את.

האמירה הזאת של "החברה הנערה בסיכון שלי הייתה הכי מדהימה בעולם", ואז להשוות אותה לערסים האלה שיצא לך להדריך שנמצאו במצוקה כזו או אחרת ממש באותם רגעים!
זה כל כך לא בסדר ורק כמה את לא קשורה לעולם הזה ולתחום הזה ועדיף שלא תתקרבי אליו גם. פשוט נשמע שזה ממש לא בשבילך.
אנשים יכולים להיות מוגדרים כנוער בסיכון מגיל ילדות ועד גיל 18. כנראה שאת אותה חברה שהייתה לך, הכרת כשהיא כבר לא הייתה
במצוקה. כי מאיך שזה נשמע, אם היית רואה אותה במצוקה, היא כבר הייתה פחות מדהימה ויותר בלתי נסבלת.
לא ברור לי בכלל איך קיבלו מישהי כמוך לשנת שירות כזאת.