4 תשובות
לא שיש חיסרון
פשוט זה לא חשוב להם
פשוט זה לא חשוב להם
בגדול, החרדים שמתנגדים ללימודי ליבה עושים את זה בעיקר בגלל השקפת עולם דתית וחשש לשינוי באורח החיים שלהם הם חוששים שלימודי חול יתפסו זמן על חשבון לימוד תורה ויכניסו השפעות שהם לא רוצים
זה לא חשוב להם.
הם חושבים שהדבר היחיד שחשוב ללמוד הוא תורה.
הם צריכים להבין שחשוב לשלב בינהם אם הם רוצים להשתלב בשוק העבודה בעתיד
הם חושבים שהדבר היחיד שחשוב ללמוד הוא תורה.
הם צריכים להבין שחשוב לשלב בינהם אם הם רוצים להשתלב בשוק העבודה בעתיד
מבחינתם זה בזבוז זמן,
וגם חלקם אומרים בפה יותר מלא שהם חוששים שבכך הבחורים ילמדו דברים ששונים ממה שלימד אותם הרב'ה בגן או בישיבות וכשהם ילמדו את זה הם יצאו בשאלה או לפחות לא יהיו חרדים.
אם כי חשוב לומר- יש קהילות חרדיות בחו"ל שלומדים לימודי ליבה מלכתחילה, רק בארץ זה נהיה דבר שכ"כ מתנגדים אליו (אפילו שבארץ הלימודי ליבה מתחשבים הרבה יותר במסגרת הדתית מאשר מערכות החינוך בחו"ל).
בארץ גם חסידות צאנז (בין שני החסידויות הכי גדולות) יחד עם כמה חסידיות קטנות נוספות רצו לפני כמה שנים לשלב בתלמודי תורה ובישיבות שלהם לימודי ליבה ובגרות כמקצועות חובה, אבל הליטאים הזהירו אותם שאם הם יעשו את זה- הם יעיפו אותם ויחד איתם את כל החסידים מהפוליטיקה החרדית ולא יהיה להם מקום בכנסת, והם באמת גרמו להם לסגת מהרעיון (כמובן שזה גם לאחר כמה עימותים אלימים, כי אי אפשר לתת לאדמו"ר גדול כ"כ לדבר בחופשיות ובחיוביות על לימודי ליבה מבלי לגרום לו לשלם בגופי אנשיו).
וזה בזמן שלליטאים יש ישיבות תיכוניות כבר כמעט 90 שנה, ואחוז מאוד גדול של רבני ליטא שהשפיעו הכי הרבה על הציבור וחלקם אף נקראו בשם 'שר התורה' (רובם ככולם בישיבת היישוב החדש, אבל כמדומני שלא רק שם. דוגמאות- הרב דב לנדו, הרב יגאל רוזן, הרב יהודה בויאר, הרב יהושוע אייכנשטיין, הרב שלמה דיכובסקי, הרב מרדכי אטינגר, הרב חיים יוסף ארקמן, ועוד), לא בישיבות חרדיות חסרות השכלה. (כיום יש להם מעל 30 ישיבות תיכוניות כבר, וכל כמה שנים קמות כאלו חדשות).
כמו כן ממה שידוע לי, חסידות קרלין-סטולין (קרלין של גבעת זאב) כהר שילבה לימודי ליבה כחובה במוסדות שלהם, אבל האדמו"ר שלהם כמעט נהרג על כך כמה פעמים, וכל פעם שהוא הולך לבקר את אחיו בירושלים הוא נכנס למצב של סכנת נפשות של אנשים שמנסים להרגו (גם מאה שערים וגם חרדים מיינסטרים שהושפעו מהפלג הירושלמי) רק על זה.
וגם חלקם אומרים בפה יותר מלא שהם חוששים שבכך הבחורים ילמדו דברים ששונים ממה שלימד אותם הרב'ה בגן או בישיבות וכשהם ילמדו את זה הם יצאו בשאלה או לפחות לא יהיו חרדים.
אם כי חשוב לומר- יש קהילות חרדיות בחו"ל שלומדים לימודי ליבה מלכתחילה, רק בארץ זה נהיה דבר שכ"כ מתנגדים אליו (אפילו שבארץ הלימודי ליבה מתחשבים הרבה יותר במסגרת הדתית מאשר מערכות החינוך בחו"ל).
בארץ גם חסידות צאנז (בין שני החסידויות הכי גדולות) יחד עם כמה חסידיות קטנות נוספות רצו לפני כמה שנים לשלב בתלמודי תורה ובישיבות שלהם לימודי ליבה ובגרות כמקצועות חובה, אבל הליטאים הזהירו אותם שאם הם יעשו את זה- הם יעיפו אותם ויחד איתם את כל החסידים מהפוליטיקה החרדית ולא יהיה להם מקום בכנסת, והם באמת גרמו להם לסגת מהרעיון (כמובן שזה גם לאחר כמה עימותים אלימים, כי אי אפשר לתת לאדמו"ר גדול כ"כ לדבר בחופשיות ובחיוביות על לימודי ליבה מבלי לגרום לו לשלם בגופי אנשיו).
וזה בזמן שלליטאים יש ישיבות תיכוניות כבר כמעט 90 שנה, ואחוז מאוד גדול של רבני ליטא שהשפיעו הכי הרבה על הציבור וחלקם אף נקראו בשם 'שר התורה' (רובם ככולם בישיבת היישוב החדש, אבל כמדומני שלא רק שם. דוגמאות- הרב דב לנדו, הרב יגאל רוזן, הרב יהודה בויאר, הרב יהושוע אייכנשטיין, הרב שלמה דיכובסקי, הרב מרדכי אטינגר, הרב חיים יוסף ארקמן, ועוד), לא בישיבות חרדיות חסרות השכלה. (כיום יש להם מעל 30 ישיבות תיכוניות כבר, וכל כמה שנים קמות כאלו חדשות).
כמו כן ממה שידוע לי, חסידות קרלין-סטולין (קרלין של גבעת זאב) כהר שילבה לימודי ליבה כחובה במוסדות שלהם, אבל האדמו"ר שלהם כמעט נהרג על כך כמה פעמים, וכל פעם שהוא הולך לבקר את אחיו בירושלים הוא נכנס למצב של סכנת נפשות של אנשים שמנסים להרגו (גם מאה שערים וגם חרדים מיינסטרים שהושפעו מהפלג הירושלמי) רק על זה.
באותו הנושא: