3 תשובות
אני כל כך מצטערת שאת צריכה להתמודד עם דבר כזה בגיל 16, ועוד פעמיים. אין באמת דרך אחת נכונה להתמודד עם אובדן, ואל תרגישי שאת צריכה להיות "חזקה" כל הזמן או להתגבר על זה בקצב שאחרים מצפים ממך.
תני לעצמך להתגעגע, לבכות, לכעוס ולדבר עליהם כשאת צריכה. לפעמים האבל לא באמת נעלם, פשוט לומדים עם הזמן איך לחיות לצדו.
והכי חשוב, אל תישארי עם כל זה לבד. תדברי עם מישהו שאת סומכת עליו הורה, חברה, יועצת או מישהו מקצועי. שני אובדנים בגיל כל כך צעיר זה המון ללב אחד לשאת. ❤
אני במצב בדיוק כמוך , איבדתי את החברה הכי טובה שלי ואני לא מתכוונת בהתאבדות או משהו, פשוט.. היא תקעה לי סכין בלב והלכה מאחורי הגב שלי את לא לבד את תמיד מוזמנת לפרוק אצלי
תני לעצמך להתגעגע, לבכות, לכעוס ולדבר עליהם כשאת צריכה. לפעמים האבל לא באמת נעלם, פשוט לומדים עם הזמן איך לחיות לצדו.
והכי חשוב, אל תישארי עם כל זה לבד. תדברי עם מישהו שאת סומכת עליו הורה, חברה, יועצת או מישהו מקצועי. שני אובדנים בגיל כל כך צעיר זה המון ללב אחד לשאת. ❤
אני במצב בדיוק כמוך , איבדתי את החברה הכי טובה שלי ואני לא מתכוונת בהתאבדות או משהו, פשוט.. היא תקעה לי סכין בלב והלכה מאחורי הגב שלי את לא לבד את תמיד מוזמנת לפרוק אצלי
שמעיי קל זה לא היה אבל הזמן עושה את שלו
אני מאמיין שכול יום שעובר זה היה טיפה קל יותר
המוח בנוי לתגבר על אובדן אנשים חשובים מתו לאנשים שאוהבו אותם
ועולם המשיך
זה לא הכי מעודד אבל זה נכון הכאב יעבור בסוף !
אני מאמיין שכול יום שעובר זה היה טיפה קל יותר
המוח בנוי לתגבר על אובדן אנשים חשובים מתו לאנשים שאוהבו אותם
ועולם המשיך
זה לא הכי מעודד אבל זה נכון הכאב יעבור בסוף !
אנונימי
אני ככ מצטערת לשמוע
אני חושבת שתנסי לתת לזמן לעשות את שלו, אולי לעשותדברים שינציחו לך אותם וכמובן לדבר על זה. כמה שיותר
אני חושבת שתנסי לתת לזמן לעשות את שלו, אולי לעשותדברים שינציחו לך אותם וכמובן לדבר על זה. כמה שיותר
באותו הנושא: