תחשבו על עצמכם רגע כאנשים מאמינים גם אם אתם לא

אני מניח ששנינו יודעים מה הגמרא והזוהר אומרים אז אתעלם מזה כאילו זה לא קיים כי זו בטח לא התשובה שאתה רוצה לשמוע.
אני חושב על תאוריית הbig crunch, שכל פעם מחדש היקום מתרחב מתרחב ואז הוא מתחיל להסגר לתוך עצמו. הרי עצם נמשך לעצם. ואז כל היקום קורס וחוזר להיות נקודה סינגולרית שעושה מפץ גדול וחוזר חלילה. מתאים דווקא למה שאמרו המקובלים הקדמונים

אף אחד לא באמת יכול לדעת כי לא מצאנו עדיין מה קרה לפני המפץ הגדול אז כאילו גם יכול להיות שהיה חתול ענקי לפני ולא נדע את זה

שואל השאלה:
חחח חתול ענקי זה דווקא רעיון
אבל זה הגיוני שכל העולם הזה הוא סוג של בועה גדולה שאנחנו רק חלק ממנה, לא? השאלה שלי אבל זה איך הכול התחיל. או אם לדייק יותר זה האם הייתה בכלל התחלה?

התווכחתי פעם עם פיזיקאי אתאיסט אחד על זה (בויכוח הזה "הגיתי" את הbig crunch, שהוא אגב נאלץ להסכים שזה אכן מה שקרה אלמלא מה שהם קוראים לו "אנרגיה אפלה"). הוא טוען שיתכן שלפני המפץ הגדול לא היה מושג של זמן, דהיינו הזמן לא נברא ולא היה, אז היתה נקודה סינגולרית אחת קדמונית שקיימת נצח ולא-כלום (כי הרי לא היה זמן, לשיטתו). אני חושב שאין צורך להסביר למה זה נשמע מאוד שטותי (אם אין זמן אז אין טריגר להתרחבות וזה), אבל לי אמנם אין תואר בפיזיקה אז יכול להיות שיש לו סיבות שאני לא מודע אליהן

מכל מקום אני אישית חושב שהבורא ידע בדיוק מה הוא עושה ובגלל השכל המוגבל והפצפון שלנו לעומת האינסוף לא ראוי לנו בכלל לעסוק בשאלה הזו. כמדומני זה גם משהו שחזל אמרו, לא להתעסק מה למעלה מה למטה וכו'

שואל השאלה:
חחח יכול להיות שזה מעבר להבנה שלנו אבל זה אחלה נושא לפתוח. וההוא שהתווכחת איתו נראה לי יותר התכוון לקטע שהזמן לא הוגדר בתקופה הזאת. זמן הוא חלק מחוקי המצב והכול, לא חייב להיות שהוא כזה טועה. אף אחד לא אמר שהיוצר צריך זמן. אבל אם מניחים שכן אז אני חושב שהוא התכוון יותר לקטע שיום היה יכול להיות באותה תקופה גם שנייה. לא היו הגדרות אז לשום דבר.

האמת הלא נעימה - אנחנו לא יודעים
כל מה שהמדע והדת מציעים היום הם רק בגדר תאוריות
זה נושא שהוא גדול מדי בשביל שאפילו נתחיל לעכל אותו
וכנראה שזה נמצא במימדים שבני אדם לא יכולים אפילו לקלוט או לדמיין אותם במחשבה

להבנתי הגישה היהודית הקלאסית והמקובלת עובדת על בריאת יש מאין, כלומר הכל כולל הכל וזה כולל את בריאת המציאות, המרחב והזמן והחלל עצמו
כשזה מגיע לפילוסופיה יהודית המצב קצת מסובך יותר, למשל במורה נבוכים הרמב"ם איזכר את הנחת אריסטו שהעולם קדמון(נצחי, חסר נקודת בריאה ראשונית) וטען שאם אריסטו הצליח להוכיח את ההנחה באופן מוחלט היינו מפרשים את סיפור הבריאה באופן יותר מטאפורי וסימבולי
אפלטון למשל לקח את זה צעד אחד קדימה ובlong story short דימה את העולם לקנבאס שעליו אלוהים צייר
לענות על השאלה כאתאיסט זה קצת מאתגר, לפניה צריך גם לשאול האם הבריאות תלויות בבורא, האם סיפור הבריאה פשוטו כמשמעו ולא אנלוגי בשום אופן ומה בכלל המשמעות של בריאה בפאן התאולוגי
בכל אופן זה מרגיש פרדוקסלי, אם הקנבאס התקיים לפני התערבות האמן משתמע שקיים כוח עליון לאמן, סותר את היהדות כדת מונותאיסטית

שואל השאלה:
מסתבר שיש טיפה עומק לאנשים בסטיפס בשש בבוקר :)

לא, בכלל לא היה זמן ומקום, זאת אומרת לא הייתה מציאות של דבר נברא ומוגבל

שואל השאלה:
אז מה כן היה?

מורכב כי תכלס היה גילוי אלוקות, גם זה תלוי מתי, כי בשלב הראשוני גם גילוי לא היה (הרי בשביל לגלות צריך שיהיה למי לגלות, המשמעות של הגילוי הזה היא הכרה ותחושה שהמציאות היחידה זה אלוקים, ובשביל זה צריך דבר שני- כולם רוחני למשל, שיכיר ויחוש)
מה שנוצר זה פשוט העלם על אלוקים, לפני זה הוא היה גלוי ורק הוא עצמו, ובתכלס זה לא השתנה, רק נוסף העלם שבעצם מייצר לנו עולם

מאתגר את האנשים פה כאתאיסט:
מה היה לפני אלוהים?
ואם אלוהים תמיד היה קיים ושום דבר לא יצר אותו, למה ליקום חייב להיות יוצר ואלוהים לכאורה מעל החוק הזה?

אחי א זו לא מטרת השאלה, ב
זו שאלה שאגב חוטאת למטרה כי כשאתה מניח שמשהו הוא נשגב מהבנה אנושית, וכשהוא למעלה מהתחלה וסוף/זמן ומקום..
מלכתחילה היוצר של העולם נתפס כמשהו שהשכל האנושי פשוט לא מסוגל לתפוס, כמשהו שונה ומובדל מכל הדברים האחרים, קראת בכלל את מה שכתבתי? נשמע שאתה סתם מחפש איפה להתחיל דיון ארוך ומייגע,
אלוקים הוא לא משהו שיצר או נוצר, הוא המציאות עצמה

1. לא דיברתי אליך ספציפית, לא צריך לתקוף
2. איך אתה יודע שהוא המציאות עצמה?

אני לא תוקף אתה פשוט מכניס פה דיון שהוא לא ככ ענייני
וזה נובע ממה אתה מניח שזה אלוקים, אצל הרבה מאוד מהציבור הלא מאמין הוא דמות, כשהוא דמות כל הדברים האלה לא מסתדרים, כשהוא המציאות, וכל שינוי בעולם נובע מגילוי או העלם שלו זה מתיישב