מכללות ובריאות הנפש

כי הם לא אחרים לבריאות הנפשית שלך, אנשים במכללות הם אנשים בוגרים שבחרו להגיע לשם, זו לא מסגרת שיקומית.
עזרה נפשית זה דבר שמספיק קשה לקבל גם ככה.
ואני חלילה לא באה לרדת עליך או לתקוף, אני לגמרי מבינה אותך, אני שוקלת להירשם ללימודים ואחת התהיות הכי גדולות שלי אם להירשם או לא, זה האם אני אצליח להתמודד עם זה נפשית.
אבל אף אחד לא אחראי לעזור לך כשאת אדם בוגר, אם את מרגישה שאת צריכה עזרה נפשית, את יכולה לפנות לעזרה נפשית על דעת עצמך.

איזו מכללה? אני יודעת שבמקומות מסוימים יש תמיכה

יקרה,
שומעת במילים שלך את התחושה שאת מגיעה לקצה גבול היכולת, מול עומס לימודי שלוחץ ומציף. נראה שאת מוצאת את עצמך במלכוד בין התחושה שקשה לעמוד בכל המטלות והמבחנים, לבין החשש לאכזב את ההורים שמשקיעים.

נשמע שמתוך המצוקה הזו את מרגישה שהאפשרות היחידה היא פשוט להמשיך בכוח ולספוג הכל עד שזה ייגמר, גם כשזה גובה מחיר נפשי כבד. לצד העומס, אפשר לשמוע גם כמה הקשרים עם בן הזוג והחברים משמעותיים עבורך.

בנוגע לעזרה נפשית, במכללות רבות קיימים שירותי ייעוץ לסטודנטים או דקאנט הסטודנטים שמציעים ליווי רגשי מסובסד, ולפעמים גם סיוע בהתאמות לימודיות. בנוסף, תוכלי להסתכל במאגרי הסיוע של סה"ר (hhttps://mysahar.org/sl/ae67x0), בתקווה שתוכלי למצוא שם מענה או מידע שיעזור אפילו במעט.

יחד עם כל זה, מזמינה אותך להיכנס לצ'אט או לווטסאפ של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לדבר עם אחד המתנדבים שלנו בצורה אנונימית ואולי להרגיש קצת פחות לבד...

שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
מיאולל, זאת מכללת אורט ביאליק לצערי אין להם תמיכה ממה שאני יודעת