פריקה? אשמח לייעוץ מה לעשות כואב לי הלב פשוט

אני לא מבינה למה אמא שלי מתנהגת אליי ככה, כל ההערות האלה, כל פעם אני מנסה להשתנות, להרזות, להתנהג אחרת, אבל כל פעם יש סיבה אחרת של משהו רע במה שאני עושה.
היום היא העירה לי משהו שנשמע קטן אבל וואו הרס לי את כל היום
היא אמרה שאני צריכה לרדת במשקל בשביל שהישבן לא יראה שומני.

מה זה אומרת שאני צריכה ללכת יותר בשביל שהישבן שלי יראה טוב יותר? זה הורס אותי. ולמה? כי היא בעצמה לא מטפחת את עצמה. היא בעצמה נראת שמנה. ואני זאת שמעירים לה? לילדה שבגרעון קלורי מאוד נמוך שהיא אפילו לא שמה לב אליו. שכל יום שוקלת את עצמה ומתאכזבת כל פעם מחדש? לילדה הקטנה שזו אני? לילדה שלא אוכלת כמעט כלום?

ובגלל מה? שפעם אחת אכלתי קצת יותר מחתיכת עוגה ביום הולדת?
ולא רק ההערה הזאת. העובדה שזה נעשה ליד חברה שלה, עוד יותר הרסה אותי. אני מרגישה מפורקת כבר, מרוקנת.