5 תשובות
היי יקירה. אני שומעת את התסכול שלך. אולי אני לא פסיכולוגית ואני גם לא לסבית או חלק מהקהילה, אבל אני כן רוצה למצוא דרך שבה נוכל יחד לעזור לך לחשוב על פיתרון כלשהו. אני לא רוצה שתישארי לבד עם התחושות. זה שאת מודעת למיניות שלך זה כבר צעד נהדר כי זה לפחות אומר שאין סימני שאלה. למה שתרצי שזה יעבור? אנחנו בעידן שבו לגיטימי לקבל את עצמך. מותר לך להיות מי שאת ואם את אוהבת נשים- אז את אוהבת נשים. התאהבת בחברתך הטובה- היא יודעת שאת לסבית? אני מציעה שנשים בצד לרגע את ההתאהבות שלך בחברה הזו ונתמקד בניסיון לצאת מהארון לאט לאט. עשית כאן צעד יפה. עתה, נמצא מישהו מהמציאות שנוכל לדבר איתו.
צריך לחשוב על אדם אחד שאת סומכת עליו. אולי מורה או יועצת. איזה קרוב משפחה. כך או כך- מתישהו את תצאי מהארון. אחרת, איך תחיי את חייך? אני לא מצפה שתצאי השבוע מהארון. בואי ניתן לך זמן. לאט לאט. בינתיים לא נספר להורים אם יש פחד. נמצא אדם אחד לספר לו.
אני כאן בשבילך. לאורך כל התהליך. לא אעזוב אותך. אני כאן לשמוע ולייעץ. תרגישי חופשי
שואל השאלה:
טלי קודם כל תודה רבה
אני באמת סופר מעריכה את התשובה ,העזרה שלך והרצון לעזור
אני כן אשתף אותך שאני סהכ בת 17 לכן אני לא יודעת אם עוד כדאי באמת לצאת או שעדיף לי לחכות עד שאני באמת אכיר משהו רציני
טלי קודם כל תודה רבה
אני באמת סופר מעריכה את התשובה ,העזרה שלך והרצון לעזור
אני כן אשתף אותך שאני סהכ בת 17 לכן אני לא יודעת אם עוד כדאי באמת לצאת או שעדיף לי לחכות עד שאני באמת אכיר משהו רציני
אנונימית
יכול להיות שאת צריכה זמן אין ספק. יודעת מה? בואי באמת ניתן לזה להתבשל בתוכך. לראות לאן זה מגיע. לראות איך זה הולך. לחכות. אבל את עדיין יכולה לדבר על זה
באותו הנושא: