משהו שכתבתי סוג של פריקה אשמח אם תקראו לא חייבים לענות

אני מרגישה שאני כבר לא מצליחה להכיל את כל מה שקורה לי. לפעמים אני רק רוצה להיעלם. להפסיק לחשוב, להפסיק להרגיש, פשוט שיהיה שקט. הכול מרגיש לי גדול מדי ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
היו פעמים שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי ועם כל מה שהרגשתי. ואז הייתי נשברת ובוכה. כי פתאום הייתי מבינה שאני לא באמת רוצה להרגיש כאב, אני רק רוצה שהכאב שיש לי בפנים יפסיק.
וזה הדבר שהכי מבלבל אותי. מצד אחד אני מרגישה שאני לא רוצה להיות פה יותר, ומצד שני אני כל כך מפחדת לאבד הכול. אני רוצה שמישהו יבין אותי בלי שאני אצטרך להסביר כל דבר.
אני מתעייפת מלהעמיד פנים שאני בסדר. נמאס לי להגיד הכול טוב כשבפנים אני מרגישה בדיוק ההפך. לפעמים אני רק רוצה שמישהו ישים לב לבד, שישאל אותי באמת מה עובר עליי ויישאר גם אם אני לא יודעת מה לענות.
אני לא יודעת אם אני רוצה למות או שאני פשוט רוצה להפסיק להרגיש ככה. אולי זאת כל הבעיה. אני פשוט רוצה שיפסיק לכאוב לי