11 תשובות
דומה אבל שונה
וואי עוד לא התגייסתי אבל אני בטוחה שכן כי זה קיים בכל מקום אפילו במקומות עבודה
באיזה בית סםר היית
לצערי כל החיים - בבית ספר, בצבא, באוניברסיטה בעבודה.
תמיד יהיו אנשים יותר דומיננטים ופופולאריים וכאלה שפחות.
אני אישית פשוט חושבת שאלה שעושים הרבה רעש (ואין על מה) פשוט מביכים את עצמם יותר והרבה יותר קולטים מי הם באמת ביחס לתקופה של בית ספר שהם היו אולי נחשבים איזה משהו.
תמיד יהיו אנשים יותר דומיננטים ופופולאריים וכאלה שפחות.
אני אישית פשוט חושבת שאלה שעושים הרבה רעש (ואין על מה) פשוט מביכים את עצמם יותר והרבה יותר קולטים מי הם באמת ביחס לתקופה של בית ספר שהם היו אולי נחשבים איזה משהו.
שואל השאלה:
אני יודעת שבכל מקום יש אבל לא יודעת אם זה ככ מורגש ובאיזה מידה זה
אני יודעת שבכל מקום יש אבל לא יודעת אם זה ככ מורגש ובאיזה מידה זה
אנונימית
כן זה מאוד דומה. אבל השוני המשמעותי זה שיש את המעמדות והנטייה לפילוג פנימי וקבוצות וכו'.. אבל מהצד השני (מה שאין בבית ספר) יש את הנטייה של המערכת עצמה לדחוף להשטחה של כל הדבר הזה. אז זה מרגיש פחות קיצוני מהגיהנום של הבית ספר.
וגם בצבא יש בכלל את התחושות המשותפות האלה של הקושי שיש לכולם, אז הרבה יותר קל להזדהות עם "חלשים" ולהתקרב לאנשים שבאזרחות לא היו עושים את זה. אז זה פותח הרבה אפשרויות להכנס למעגלים חברתיים שלא היו מתאימים לך בבית ספר.
וגם בצבא יש בכלל את התחושות המשותפות האלה של הקושי שיש לכולם, אז הרבה יותר קל להזדהות עם "חלשים" ולהתקרב לאנשים שבאזרחות לא היו עושים את זה. אז זה פותח הרבה אפשרויות להכנס למעגלים חברתיים שלא היו מתאימים לך בבית ספר.
שואל השאלה:
אז לא הבנתי זה כמו בצפר? עדיין יש את הפער הזה?
אז לא הבנתי זה כמו בצפר? עדיין יש את הפער הזה?
אנונימית
שאלה טובה זה כמובן תלוי בהרבה דברים נוספים כמה אתם שם בתפקיד האוכלוסיה ששם האווירה שהמפקד מכתיב וכו אבל בעיקרו בכל מקום יש את הסוגי היררכיה שלו פשוט זה בקטע יותר בוגר מהבית ספר
יש קבוצות יש כאלה שיותר וכאלה שהם פחות וכו' וכו'. כל זה קיים. אבל צריך לזכור שזו מסגרת ממש אחרת לגמרי במהות שלה. קודם כל כולם קצת יותר מבוגרים. וקצת "משחקים אותה" חיילים אז יש איזשהו איפוק כזה ותחושה אחרת בקשר לכל הקטע החברתי. בואי נגיד שזה קיים.. אבל הרבה יותר פשוט להתמודד עם זה ולשחק עם זה. זה דינמי.
אבל את יודעת מה באמת חשוב פה? שאת יכולה לפתוח דף חדש. את לא מי שהיית בבית ספר. שם החליטו לך מי את ולאיזה מעגל את שייכת וכו' וכו'... כשתהיי בצבא את מתחילה מהתחלה. את יכולה להיות מי שבא לך, מה שבא לך. לשכוח מאיך שגרמו לך להרגיש כשהיית בבית ספר.. תחשבי על זה. זה כיף.
אבל את יודעת מה באמת חשוב פה? שאת יכולה לפתוח דף חדש. את לא מי שהיית בבית ספר. שם החליטו לך מי את ולאיזה מעגל את שייכת וכו' וכו'... כשתהיי בצבא את מתחילה מהתחלה. את יכולה להיות מי שבא לך, מה שבא לך. לשכוח מאיך שגרמו לך להרגיש כשהיית בבית ספר.. תחשבי על זה. זה כיף.
שואל השאלה:
נכון שאני יכולה להיות מי שבאלי אבל אני ביישנית ואני לא חושבת שיש לי מספיק ביטחון לשחק את עצמי ושהם יכירו אותם כמישהי אחרת
הייתי רוצה אבל אני לא חושבת שאני מסוגלת
נכון שאני יכולה להיות מי שבאלי אבל אני ביישנית ואני לא חושבת שיש לי מספיק ביטחון לשחק את עצמי ושהם יכירו אותם כמישהי אחרת
הייתי רוצה אבל אני לא חושבת שאני מסוגלת
אנונימית
את הכי מסוגלת בארץ. אני מבטיח לך שלכולם מסביב יש את אותם הפחדים כמו שלך. שלא ירצו אותם. שהם לא יפים. שחושבים עליהם דברים לא טובים ולא אומרים להם. שהם מתנהגים מוזר ולא כמו "שנהוג". אלה בדיוק המחשבות שלך, נכון? כי אלה בדיוק המחשבות של כל בני האדם... וכל אחד מתמודד עם המחשבות האלה בצורה אחרת. שכל הזמן יהיה לך בראש שכולם ככה, כמוך. כשמבינים את זה, זה קצת יותר קל לשחק עם המשחק. באמת גם תנסי להנות מזה קצת. זה די משעשע כל המשחקים החברתיים האלה כשמסתכלים על זה מבחוץ.
האמת לא זה ממש עזר תמיד. להסתכל על סיטואציות "מבחוץ". תוך כדי שזה קורה. כאילו אני עומד 10 מטר משם ומסתכל על איך כולם מתנהגים, וזה נראה כל כך מגוחך ומשעשע. זה מרגיע.
האמת לא זה ממש עזר תמיד. להסתכל על סיטואציות "מבחוץ". תוך כדי שזה קורה. כאילו אני עומד 10 מטר משם ומסתכל על איך כולם מתנהגים, וזה נראה כל כך מגוחך ומשעשע. זה מרגיע.
באותו הנושא: