אנשים דתיים איך אתם מתמודדים עם הריחוק מהשם אחרי יום הכיפורים?אנחנו עכשיו בזמן סליחות ואני מרגישה את הקרבה כפול

והתעלות רוחנית כזאת אני בטוחה שחלקכם מבינים וכל שנה זה מגיע לשיא שלו ביום הכיפורים שנה שעברה הרגשתי ממש בתפילת נעילה את השם עוטף אותי ונמצא ליידי ואז נגמרה התפילה ואני זוכרת שאיך שחזרתי הביתה פשוט הרגשתי את הריקנות הזאת שוב ופשוט ישבתי ובכיתי על זה שהקבה כביכול עזב אותי ושיום הכיפורים נגמר רק באותו רגע הבנתי למה חלק מהמורות שלי בבית ספר אומרות שצריך להגיד תודה על יום הכיפורים ולא לפחד ממנו זה גרם לי להרגיש הכי קרובה להשם כיאלו אני יושבת לצידו והוא מסדר לי את כל העניינים ואז פתאום הרגשתי את הנוכחות שלו נעלמת ואני לא רוצה לחוות את זה שוב ולא לדעת איך להתמודד עם זה
זה קורה לעוד אנשים?איל אתם מסתדרים עם זה?