אוף איך להפסיק לשנוא את עצמי ?

שואל השאלה:
אני גם שוקלת מלא אוף

אהובה, את יפה. כי את אישה והיצירה של אלוהים ושל ההורים שלך

קראתי את כל מה שכתבת, וממש כאב לי לקרוא כמה את סובלת. נשמע שאת לא רק לא אוהבת את הגוף שלך, אלא שאת מרגישה שאת במלחמה איתו כל הזמן. זה מתיש, וזה באמת יכול לגרום לבכי ולתחושת ייאוש.

מה שהכי חשוב לי להגיד לך זה שהתייחסת לזה שפעם היו לך הפרעות אכילה. בגלל זה אני גם רוצה להיות מאוד זהירה. אני מבינה את הרצון לשנות את הגוף, אבל אני לא רוצה לעודד אותך להיכנס שוב למקום שפוגע בך. מגיע לך להרגיש טוב עם עצמך בלי לחזור לדפוסים שעשו לך רע.

אני גם רוצה שתדעי שכפלים בבטן כשיושבים הם דבר שקיים כמעט אצל כולם, גם אצל אנשים רזים מאוד. זה לא אומר שמשהו לא בסדר בגוף שלך. ובכלל, ירכיים גדולות, עור בהיר או שיער גוף הם לא פגמים, גם אם כרגע את מרגישה שהם כל מה שאת רואה כשאת מסתכלת על עצמך.

אני חושבת שמה שהכי שובר אותך הוא ההשוואה לאחרות. כשאת מסתכלת על בנות אחרות, את רואה רק את מה שאת רוצה שיהיה לך. כשאת מסתכלת על עצמך, את רואה רק את מה שאת לא אוהבת. זאת השוואה שאי אפשר לנצח בה, והיא רק גורמת לשנאה העצמית לגדול.

כתבת שבכית אחרי המקלחת ושקשה לך אפילו להסתכל על עצמך במראה. זה נשמע שהכאב שלך כבר הרבה מעבר לחוסר ביטחון רגיל, ובגלל שיש לך גם עבר של הפרעות אכילה, אני באמת חושבת שכדאי שלא תישארי עם זה לבד. אם יש אדם שאת סומכת עליו, אמא, אחות, חברה טובה או אשת מקצוע שמכירה אותך, מגיע לך לשתף אותו במה שאת מרגישה. את לא אמורה להתמודד עם כל זה לבד.

אני לא יכולה להבטיח שיום אחד תקומי ותאהבי כל דבר בגוף שלך, אבל אני כן מאמינה שאפשר להגיע למקום שבו הוא כבר לא יהיה האויב שלך. זה תהליך, והוא מתחיל דווקא בלהפסיק להעניש את עצמך על זה שאת לא נראית כמו מישהי אחרת.

אני מקווה שיום אחד תצליחי לראות את עצמך בעיניים קצת יותר טובות, כי מגיע לך הרבה יותר מהכאב שאת מתארת כאן

את רואה את עצמך בחומרה כי זאת תכונה של בני אדם, לשפוט את עצמם יתר על המידה.

חוץ מזה, המראה שלך לא כל כך משנה כמו שלפעמים זה מרגיש, עבודות מקבלים על בסיס חוכמה והתמדה, חברים זה על פי האופי שלך, משפחה יאהבו אותך כי את שלהם.
והאור שלך בעולם, הגישה שלך, השמחה שלך הם שלך לא משנה מה.
אל תשווי את עצמך לאחרות, רק תדאגי להיות שמחה ובריאה. וזה הכל.
גם לי יש שער על הרגלים והידים ופעם בנצח אני מורידה בשעווה כשממש בא לי. זה לא אומר עלינו כלום, זה טבעי ואנושי.
בתור אולי רזה יש לי כפלים בבטן בישיבה, והרגלים שלי הופכות לכפול שתיים בישיבה. גם אני לבנה זה יפה לדעתי.
תחבקי את עצמך, כי מי שאת זה הכי טוב. ואם תתמדי באימונים ותזונה מזינה ובריאה אולי לאט לאט יהיה גם שינוי- אבל הכי הכי חשוב זה להרגיש בטוב אם זה.
אני יודעת שקל להגיד קשה לעשות, בפעם הבאה שאת מול המראה במקום להגיד לעצמך דברים שלא "טובים בך" תמצאי שלוש שאת כן אוהבת

שואל השאלה:
למה כל פעם אני בוכה שאני מסתכלת במראה אני פשוט מרגישה סבל שאני אפילו לא יכולה לתאר במילים ניסיתי כבר לדבר עם אמא שלי אני משתפת אותה בהכל היא אומרת אותו דבר שאני מושלמת ואני הכי יפה בעולם אבל אני לא מרגישה ככה אני מרגישה הילדה עם הגוף הכי מכוער בעולם אני פשוט סובלת נמאס לי להתעסק בזה כל החיים נמאס לי לחשוב 24/7 על איך אני נראית נמאס לי לחשוב מה אני אלבש ובסוף אני לוקחת בגדים ארוכים אני רוצה לאהוב את הגוף שלי אבל אני לא מצליחה הוא פשוט מכוערר(tot)(tot)(tot)

שואל השאלה:
אני לא מרגישה ככה אני מרגישה מכוערת ושמנה

הלב שלי ממש יוצא אלייך כשאני קוראת את מה שכתבת. אני גם שמה לב שאת כבר לא רק אומרת אני לא אוהבת את הגוף שלי, אלא שאת מתארת תחושת סבל שמלווה אותך כמעט כל היום. זה נשמע כל כך כואב ומתיש.

אני גם רוצה להגיד לך משהו לגבי המראה. כשמסתכלים במראה מתוך שנאה עצמית, המראה לא באמת משקפת את המציאות, אלא את איך שהמוח גורם לך לראות את עצמך. בגלל זה גם כשאמא שלך אומרת שאת יפה, את לא מצליחה להאמין לה. זה לא כי היא משקרת לך, אלא כי כרגע הקול הביקורתי שבתוכך חזק יותר מכל מחמאה.

בגלל שכתבת שגם הייתה לך בעבר הפרעת אכילה, אני באמת חושבת שכדאי לתת מקום גם לזה. לפעמים גם אחרי שיוצאים מההפרעה, המחשבות על הגוף ועל המשקל נשארות וממשיכות לגרום לסבל. זה לא אומר שנכשלת או שחזרת אחורה, אבל זה כן אומר שמגיע לך לקבל תמיכה, ולא להתמודד עם זה לבד.

אני יודעת שנמאס לך לחשוב על הגוף שלך כל היום. מגיע לך לקום בבוקר, להתלבש בלי מלחמה עם עצמך, להסתכל במראה בלי לבכות ולחיות בלי שהמראה שלך ינהל את כל החיים שלך. וזה באמת אפשרי, אבל זה בדרך כלל לא קורה דרך עוד ניסיון לשנות את הגוף, אלא דרך טיפול בכאב ובמחשבות שמלוות אותך.

אני באמת מקווה שלא תישארי עם זה לבד. גם אם כבר דיברת עם אמא, אולי שווה לשתף אותה שוב, אבל הפעם להגיד לה בדיוק את מה שכתבת כאן: שאת בוכה מול המראה, שהמחשבות האלה לא עוזבות אותך ושאת מרגישה שאת סובלת. מגיע לך לקבל עזרה שתתייחס לכאב הזה ברצינות.

אני לא חושבת שהגוף שלך הוא מה שמכוער כאן. אני חושבת שהדרך שבה את נאלצת לראות את עצמך היא מה שמכאיב לך כל כך, ואת לא צריכה להמשיך לסחוב את זה לבד אוקיי?

שואל השאלה:
אני פשוט יראה לאמא שלי את מה שכתבתי ואני מקווה שהיא תבין כמה אני סובלת

שואל השאלה:
אוף אני רואה מלא בנות יפות בטיקטוק ובפינטרסט עם בגד ים וגוף חלום וזה גורם לי עוד יותר לשנוא את עצמי

שואל השאלה:
אני גם לפעמים לא אוכלת למרות שאני רעבה אני יודעת שזה לא בריא אבל אני לא מצליחה להפסיק עם זה

בהמון מקרים לא באמת יודעים, אתה לא יכול לדעת על עצמך. ובכל מקרה יופי זה דבר כזה אובייקטיבי.
בעבר נגיד להיות בעודף משקל היה מודל היופי. מודל היופי כל הזמן משתנה, בכל מקום הוא אחר, בכל תקופה הוא אחר.
כמה חושבים זה יפה, כמה אחרים חושבים זה לא.

אם זה עושה לך רע עדיף שתמנעי מעצמך לראות כל מני בנות חשופות ברשתות החברתיות שגורמות לך להרגיש רע.
וכמו שאנונימית השניה כתבה, מגיע לך לחיות חיים בלי השוואות, בלי לחשוב יותר מדי על משקל או על מראה, לשים בגד ים וללכת לים, שמה שיעניין אותך לבנות את הארמון הכי יציב ולא איך שאת נראה.

אני יכולה להגיד לך שחלק מהדוגמניות האלו סובלות בעצמן מאותו הסיפור, הן נראות אחרת אבל יכולות לאכול סרטים על רגלים, על אף, על פנים, שיניים, בטן, ידים, צבע, שיער וכו וכו. המרדף לא נגמר

שואל השאלה:
ניסיתי הכל אני לא מצליחה לאהוב את עצמי

שואל השאלה:
אוף בא לי חיבוק

שואל השאלה:
אני עכשיו בוכה
אין לי כח כבר לכלום

וואיי אוף זה ממש אנושי תקשיבי
אל תשימי על מה אנשים חושבים לכי בגאווה
אם את חושבת שאת יכולה לעשות גלואו אפ תעשי אבל שלא יהיה על חשבון המצב רוח שלך

שואל השאלה:
גם בזמן האחרון אני התחלתי להתאמן ולעשות תרגילים שלא יהיה לי ירייכים גדולות וכלום לא עוזר אני לא רואה שום שינוי הכל אותו דבר