כתבתי שיר, מה דעתכם?

אתה קם אליי מתוך הלילה,
והשתיקה בלב היא כמו תפילה.
הוא לא יודע למה היא קמה,
לבדוק למה, הוא עוד ער בחוץ.

בין עצים ובין נהרות
לומד הוא איך מתחילים לחיות.
ואני בחלון רק צופה מהצד,
איך הלב שלו מתמודד שם לבד.

ואני והוא מתחת לשמיכה,
אבל הוא עוד צריך לצאת להליכה.
אז להליכה הוא יוצא ואני נשארת לבד,
מהרהרת לעצמי איך הפכנו משניים לאחד.