קטע קריאה קצר שכתבתי, דעתכם?

הרכבת נוסעת, נכנסת לקרון האחרון ואת עושה את מסלולך לעבר הקרון הצפוני ביותר.
את עוברת מקרון לקרון, שכל אחד עמוס יותר מהקודם.
הרכבת מרגישה כל כך ארוכה, ללא סוף. את צריכה לדחוף ולהיכנס דרך הצפיפות הנוראית. את ממש קרובה לסוף, רק עוד קצת ואת שם.
הרכבת ממשיכה לנסוע, את חייבת להספיק לפני שהיא תגיע לתחנה הסופית ותפסיק בנסיעתה.
כמה שניות ספורות וזה נגמר, את יודעת את זה.
את לוחצת על הכפתור שייפתח לך את דלתות המעבר בין הקרון שעליו את נמצאת לקרון האחרון, בקושי נושמת, חיוך עולה על פנייך. את רואה אותו, את הקטר.
כעת הרכבת לא תפסיק לנסוע לעולם.