הגיוני להיות במיינדסט שאין מה להתפדח מכלום/להתבייש כי בסוף כולם מתים?

כאילו פיזית מה יש להפסיד או להרגיש בושה או לקחת דברים קשה
בסוף כולנו נמות ונהיה אפר ועצמות ואף אחד לא יזכור את הקיום שלנו בכדור מסתובב בתוך חלל אינסופי
מאז שאני במחשבה הזאת נעלם כל אפקט של פדיחה או הססנות