אני מרגישה שאני יוצאת מאזור הנוחות שלי וזה רק מלחיץ אותי יותר

הגיוני להיות בלחץ, יציאה מאזור הנוחות זה לא דבר פשוט כל כך.
ויפה שאת מודעת לעצמך ובכל זאת מנסה דברים חדשים, אותי באופן אישי זה מרשים.

אל תוותרי לעצמך, תגידי שאת יכולה ומסוגלת ובעזרת השם באמת תצליחי.
אני מאמינה בך.

תלכי בכל מקרה

היי לך,
למרות שעברו מספר ימים...
שומעת מתוך המלים שלך את תחושות החרדה המציפות, דווקא ואולי אף בגלל שאת בתנועה ובהתקדמות.

נשמע כמו מעין מאבק יומיומי בין הרצון מאד גדול להתקדם ולנוע קדימה לבין הפחד, שמתייצב שם וכאילו מנסה לצמצם את צעדייך, ואולי אף משתק או גורם לך לרצות לוותר. מתארת לי כמה זה יכול להיות מציף.

זה לא מובן מאליו שלמרות ההצפה הרגשית של החרדה את בוחרת להתמודד ולעמוד מול ההתחלות החדשות.

אולי יש מישהו או מישהי בסביבתך הקרובה, שתוכלי לשתף בתחושות שלך, אדם שתרגישי שאת יכולה לשתף מבלי שישפוט אותך. לפעמים עצם השיתוף, של אדם קרוב שמכיר אותך, אולי קרוב משפחה יכול לפתוח לך דלת לקבל רעיונות ותשובות לשאלות שלך.

אם תרגישי שזה נכון עבורך, תדעי שאנחנו בעמותת סה"ר כאן בשבילך.
את מוזמנת לפנות לצ'אט באתר לשיחה אישית ואנונימית, במרחב שקט ולא שיפוטי, שבו אפשר לדבר על מה שעובר עלייך, בקצב שלך ורק כמה שמתאים לך לשתף.
מצרפת קישור לצ'אט
שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
הגעתי למקום של האימונים ולא הצלחתי להיכנס בדלת, אבל תודה לכל מי שהגיב:) מקווה שפעם הבאה יהיה יותר בסדר3>

זו הדרך היחידה להתגבר על החרדה
לאט לאט הלחץ יירד