18 תשובות
נראה לי רובם לא מתעקרים אבל החלק של הפגיעה את צודקת
מסכים מאוד עם כל מילה
לא חושב שיש קשר בכלל לחיסונים.
אני דווקא חושב שחיסונים זה דבר טוב, ומי שמתנגד לחיסונים הוא די משוגע וזה מרגיש לי כמו ניסיון להתאבד
לא לעשות חיסונים, וזה מה שגרוע באמת, שמעתי על הורים כאלה שלא נותנים לילדים שלהם חיסונים, והם אחר כך חס וחלילה מקבלים מחלות חשוכות מרפא.
אבל כן חושב שחייב לעשות שמותר לעשות שינוי מין רק מגיל 18
כי מתחת אפשר להתחרט ואין דרך חזרה..
אני דווקא חושב שחיסונים זה דבר טוב, ומי שמתנגד לחיסונים הוא די משוגע וזה מרגיש לי כמו ניסיון להתאבד
לא לעשות חיסונים, וזה מה שגרוע באמת, שמעתי על הורים כאלה שלא נותנים לילדים שלהם חיסונים, והם אחר כך חס וחלילה מקבלים מחלות חשוכות מרפא.
אבל כן חושב שחייב לעשות שמותר לעשות שינוי מין רק מגיל 18
כי מתחת אפשר להתחרט ואין דרך חזרה..
השאלה הזאת מראה כמה את לא יודעת על התהליך, זה ממש לא ככה, לקבל אישורים לדברים כאלה בישראל זה רק מעל גיל 18
אנונימית
שואל השאלה:
גיל 18 עוד המוח לא מפותח לחלוטין.
אפרופו הפיקציה של 'אם הוא מעל גיל 18 וצלול ומודע' והסתרת המידע שנחוץ להסכמה מדעת, אני רוצה להזכיר את העדות של הפסיכיאטר אז חאקים. העדות הזו הופיעה בספר time to think, בספרו של הפסיכיאטר עצמו detrans וגם בראיונות שלו ברשת.
הוא עבד במרפאת המגדר למבוגרים בטביסטוק. הוא קיבל להנחות שתי קבוצות תמיכה - א. כאלו שנרשמו לניתוח כריתה כולם בהתרגשות וב'אורות' לקראת הניתוח ב. כאלו שעשו את הניתוח.
היתה לו הברקה - לאחד את שתי הקבוצות לקבוצת תמיכה אחת.
התוצאה של הקבוצה שרצה ביחד כקבוצת תמיכה מאוחדת - 98% שכבר היו בתור לניתוח הכריתה ויתרו על ניתוח הכריתה אחרי שהיו בהכרות קרובה במסגרת קבוצת התמיכה עם אלו שהיו אחרי הניתוח.
האם אין לנו חובה מוסרית להנגיש את אותו מידע אמיתי מהשטח שגרם ל98% לוותר על הרעיון אחרי שכבר אושרו ונרשמו לניתוח, גם לשאר עבור הסכמה אמיתית מדעת?
גיל 18 עוד המוח לא מפותח לחלוטין.
אפרופו הפיקציה של 'אם הוא מעל גיל 18 וצלול ומודע' והסתרת המידע שנחוץ להסכמה מדעת, אני רוצה להזכיר את העדות של הפסיכיאטר אז חאקים. העדות הזו הופיעה בספר time to think, בספרו של הפסיכיאטר עצמו detrans וגם בראיונות שלו ברשת.
הוא עבד במרפאת המגדר למבוגרים בטביסטוק. הוא קיבל להנחות שתי קבוצות תמיכה - א. כאלו שנרשמו לניתוח כריתה כולם בהתרגשות וב'אורות' לקראת הניתוח ב. כאלו שעשו את הניתוח.
היתה לו הברקה - לאחד את שתי הקבוצות לקבוצת תמיכה אחת.
התוצאה של הקבוצה שרצה ביחד כקבוצת תמיכה מאוחדת - 98% שכבר היו בתור לניתוח הכריתה ויתרו על ניתוח הכריתה אחרי שהיו בהכרות קרובה במסגרת קבוצת התמיכה עם אלו שהיו אחרי הניתוח.
האם אין לנו חובה מוסרית להנגיש את אותו מידע אמיתי מהשטח שגרם ל98% לוותר על הרעיון אחרי שכבר אושרו ונרשמו לניתוח, גם לשאר עבור הסכמה אמיתית מדעת?
אנונימית
את ממש צודקת בכל מילה,זה כמו חיסון לא בטוח
מסכימה ממש
אנונימית
שואל השאלה:
אגב לזו שכתבה שבארץ מתחילים רק מגיל 18
זה מחקר ישראלי על כריתת חזה מטעמי מגדר, הכי צעירה במחקר שכרתו לה את החזה בת 13.5
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35077041/
זה ניתוח נישוי קול לנערים
https://www.ynet.co.il/health/article/hy1h11k11h00
כאן ניתן לקרוא על בן 11 ששואבים ממנו זרע ובת 13 ששואבים ממנה ביציות
https://www.ynet.co.il/health/article/rjed0iwpu
יש הכל בגוגל, זה לא משהו שקשה להוכיח. בעיקרון רק ניתוח באיבר המין הוא מגיל 18 ומעלה. כל שאר הדברים (הורמונים, כריתת שדיים, פנים וכו') אפשר גם לפני.
הנה קישור בנושא
https://www.kolzchut.org.il/he/%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a_%d7%94%d7%aa%d7%90%d7%9e%d7%94_%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%aa_(%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a_%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99_%d7%9e%d7%99%d7%9f)
אגב לזו שכתבה שבארץ מתחילים רק מגיל 18
זה מחקר ישראלי על כריתת חזה מטעמי מגדר, הכי צעירה במחקר שכרתו לה את החזה בת 13.5
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35077041/
זה ניתוח נישוי קול לנערים
https://www.ynet.co.il/health/article/hy1h11k11h00
כאן ניתן לקרוא על בן 11 ששואבים ממנו זרע ובת 13 ששואבים ממנה ביציות
https://www.ynet.co.il/health/article/rjed0iwpu
יש הכל בגוגל, זה לא משהו שקשה להוכיח. בעיקרון רק ניתוח באיבר המין הוא מגיל 18 ומעלה. כל שאר הדברים (הורמונים, כריתת שדיים, פנים וכו') אפשר גם לפני.
הנה קישור בנושא
https://www.kolzchut.org.il/he/%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a_%d7%94%d7%aa%d7%90%d7%9e%d7%94_%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%aa_(%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a_%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99_%d7%9e%d7%99%d7%9f)
אנונימית
אם הם בגיל הזה, והם ממש לחוצים על שינוי מין אז כנראה שיש סיבה, ושהם מרגישים לא שייכים לעצמם, אני מנחש.
שמעתי שכאלה שרוצים להתאבד בגלל זה וקשיים נפשיים,
לא שאני בעד ניתוחים וכאלה לשינוי המגדר.
אבל עדיף מאשר שהילד חס וחלילה יתאבד אם זה ממש קיצוני.
את לא חושבת?^
שמעתי שכאלה שרוצים להתאבד בגלל זה וקשיים נפשיים,
לא שאני בעד ניתוחים וכאלה לשינוי המגדר.
אבל עדיף מאשר שהילד חס וחלילה יתאבד אם זה ממש קיצוני.
את לא חושבת?^
שואל השאלה:
כל המחקרים שיש שמראים שיש שיפור אחרי הניתוח הם קצרי טווח, ומתייחסים לתקופת האופוריה אחרי הניתוחים.
המחקר שהינו ארוך טווח מעיד שאחרי מספר שנים כמות אחוזי ההתאבדות והדכאון עולה, כמות הכאבים והקשיים אחרי הניתוחים (שדורשים לנצח טיפול יומיומי ואף מורידים את תחולת החיים דרסטית) עולה ובאחוזים גדולים.
כל המחקרים שיש שמראים שיש שיפור אחרי הניתוח הם קצרי טווח, ומתייחסים לתקופת האופוריה אחרי הניתוחים.
המחקר שהינו ארוך טווח מעיד שאחרי מספר שנים כמות אחוזי ההתאבדות והדכאון עולה, כמות הכאבים והקשיים אחרי הניתוחים (שדורשים לנצח טיפול יומיומי ואף מורידים את תחולת החיים דרסטית) עולה ובאחוזים גדולים.
אנונימית
שואל השאלה:
ילדים בגיל הזה לא מרגישים כמו עצמם כי רוב הילדים בגיל ההתבגרות לא מרגישים כמו עצמם
כי אין עצמם
עצמם מתפתח ונבנה בשנים האלו
שנים קריטיות!
ילדים בגיל הזה לא מרגישים כמו עצמם כי רוב הילדים בגיל ההתבגרות לא מרגישים כמו עצמם
כי אין עצמם
עצמם מתפתח ונבנה בשנים האלו
שנים קריטיות!
אנונימית
האמת שזה לא מדויק להגיד ש'כל המחקרים' מראים את זה. זה נשמע לי קצת כמו הצגת תמונה מאוד חד-צדדית.
בפועל, הרוב המוחלט של הארגונים הרפואיים הגדולים בעולם מסתכלים על נתונים אחרים לגמרי, שמראים שהטיפולים האלה דווקא כן מורידים דרסטית את שיעורי הדיכאון והאובדנות לטווח ארוך.
ברור שיש מקרים של חרטה או קשיים, אבל אלה בדרך כלל אחוזים מאוד נמוכים. מה שכן, חשוב להבין שרוב הקושי הנפשי שאנשים טרנסים חווים לא מגיע מהניתוח עצמו, אלא מהיחס שהם מקבלים מהחברה מסביב מהסטיגמה, מהאפליה ומחוסר קבלה, שזה משהו שנמשך שנים. לכן, להגיד שהניתוח הוא הבעיה זה קצת לפספס את הסיבה האמיתית למה הנתונים על דיכאון יכולים להיראות לפעמים לא טוב.
אני חושב שבמקום לפסול את כל הטיפול, צריך לשאול איך משפרים את הליווי הרפואי והפסיכולוגי לפני ואחרי, כדי לוודא שכל אחד שמגיע לזה עושה את זה מתוך מקום שלם ובטוח.
בפועל, הרוב המוחלט של הארגונים הרפואיים הגדולים בעולם מסתכלים על נתונים אחרים לגמרי, שמראים שהטיפולים האלה דווקא כן מורידים דרסטית את שיעורי הדיכאון והאובדנות לטווח ארוך.
ברור שיש מקרים של חרטה או קשיים, אבל אלה בדרך כלל אחוזים מאוד נמוכים. מה שכן, חשוב להבין שרוב הקושי הנפשי שאנשים טרנסים חווים לא מגיע מהניתוח עצמו, אלא מהיחס שהם מקבלים מהחברה מסביב מהסטיגמה, מהאפליה ומחוסר קבלה, שזה משהו שנמשך שנים. לכן, להגיד שהניתוח הוא הבעיה זה קצת לפספס את הסיבה האמיתית למה הנתונים על דיכאון יכולים להיראות לפעמים לא טוב.
אני חושב שבמקום לפסול את כל הטיפול, צריך לשאול איך משפרים את הליווי הרפואי והפסיכולוגי לפני ואחרי, כדי לוודא שכל אחד שמגיע לזה עושה את זה מתוך מקום שלם ובטוח.
^^רוב הילדים הטרנסים מרגישים לא בגוף של עצמם כבר מגיל מאוד צעיר, לא רק בגיל ההתבגרות.
בגיל ההתבגרות זה רק מחמיר
בגיל ההתבגרות זה רק מחמיר
מה לגבי אנשים לא טרנסים שבוחרים לעבור ניתוחים פלסטיים, קשירת חצוצרות, וזקטומיה? למה מגדירים אותנו כמשוגעים שפוגעים בעצמם, ואותם לא?
אזהרת טריגר הרבה דברים
אני מדבר הרבה על להטב, אז הנה העתק הדבק שלי של מקורות מידע חשובים בנושא וכמה מילים ממני
כשהתינוק נמצא ברחם, המוח שלו והמין שלו מתפתחים בזמנים שונים של ההריון. מה שקורא אצל טרנסים זה שהמין שלנו מתפתח בסביבת הורמונים מסוג אחד והמוח בסביבת הורמונים מסוג אחר (נגיד מין שמתפתח בסביבת רחם עם אסטרוגן לעומת מוח שמתפתח בסביבת טסטוסטרון). כשאדם כזה גדל נוצרת לו דיספוריה מגדרית כי יש לו מגדר שונה מהמין שלו.
ראיתי הסבר ממש טוב שאני מאוד מתחבר אליו-תדמיינו שכל החיים אתם לובשים את הנעליים על הרגליים הלא נכונות, וכולם אומרים לכם שככה אתם חייבים ללבוש אותן, ולא מבינים למה אתם מרגישים לא בנוח לרוץ וכואבות לכם הרגליים. יום אחד אתם מבינים שאתה יכול להחליף את הנעליים לרגל המתאימה להן, ואז כולם מתחילים לשפוט אתכם על זה.
אני ידעתי שאני בן עוד מכיתה ה אם לא לפני, אבל יצאתי מהארון בתור טרנס ב4.6.2016, כשהייתי בן 14
ההורים שלי התעללו בי מילולית ופיזית ואז זרקו אותי מהבית על זה שאני טרנס
המורים התעללו בי, מנהלת בית הספר התעללה בי, ותלמידים התעללו בי כי אני טרנס
למשל חבורת בנות מבוגרות ממני היתה עוקבת אחרי כל יום אחרי בית ספר, נוגעת בי, גונבת לי דברים, שואלת אותי אם אני רוצה אורגיה איתן, וכו בכיתה ח
ובכיתה ט מישהו טפס לי בחזה בטענה שמותר לו כי אני גבר
שלא לדבר על כל ההטרדות שעברתי בשירותים ציבוריים, גם של נשים וגם של גברים
והפתרון של הבית ספר? לאסור עליי ללכת לשירותים
מחוץ לבית ספר, פעם אחת הפשיטו אותי בכוח ברחוב ואז ניסו לדחוף אותי מגשר כי אני טרנס
אנסו אותי כי אני טרנס
צילמו אותי בוידאו כי אני טרנס והעלו סרטונים שלי בלי רשותי
הרביצו לי כי אני טרנס
אנשים פגעו בי פיזית, מילולית, ומינית כל כך הרבה פעמים כי אני טרנס
לפני 8 שנים ניסיתי להתאבד כי אני טרנס
(אני יותר טוב עכשיו)
מבנה המוח של אנשים טרנסים:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc8955456/
דף בויקיפדיה שמסביר על זה ועל איך זה נגרם במהלך ההריון:
https://en.wikipedia.org/wiki/causes_of_gender_incongruence
אחוזי החרטה:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc8099405/
טיפול של דיספוריה מגדרית, שמוסכם על ידי מומחים בינלאומיים שחקרו את זה:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc9501960/
ההשפעה של טיפולים מאוששי מגדר לאנשים על הקשת הטרנסית:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc9341318/
השלד הכי עתיק של אדם שכנראה היה על הקשת הטרנסית:
https://untag.com/blogs/news/the-stone-age-burial-that-challenges-our-ideas-of-gender?srsltid=afmboopjwlkjzohjtpcemm7maoa-_8yd5q2bkgrcwxtxqf5molvg9ftd
41 אחוז מהאנשים על הקשת הטרנסית מתחת לגיל 18 ניסו להתאבד לפחות פעם אחת. כשלפחות אחד מההורים מקבל, זה יורד ל4 אחוז.
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc9991447/
אזהרת טריגר הרבה דברים
אני מדבר הרבה על להטב, אז הנה העתק הדבק שלי של מקורות מידע חשובים בנושא וכמה מילים ממני
כשהתינוק נמצא ברחם, המוח שלו והמין שלו מתפתחים בזמנים שונים של ההריון. מה שקורא אצל טרנסים זה שהמין שלנו מתפתח בסביבת הורמונים מסוג אחד והמוח בסביבת הורמונים מסוג אחר (נגיד מין שמתפתח בסביבת רחם עם אסטרוגן לעומת מוח שמתפתח בסביבת טסטוסטרון). כשאדם כזה גדל נוצרת לו דיספוריה מגדרית כי יש לו מגדר שונה מהמין שלו.
ראיתי הסבר ממש טוב שאני מאוד מתחבר אליו-תדמיינו שכל החיים אתם לובשים את הנעליים על הרגליים הלא נכונות, וכולם אומרים לכם שככה אתם חייבים ללבוש אותן, ולא מבינים למה אתם מרגישים לא בנוח לרוץ וכואבות לכם הרגליים. יום אחד אתם מבינים שאתה יכול להחליף את הנעליים לרגל המתאימה להן, ואז כולם מתחילים לשפוט אתכם על זה.
אני ידעתי שאני בן עוד מכיתה ה אם לא לפני, אבל יצאתי מהארון בתור טרנס ב4.6.2016, כשהייתי בן 14
ההורים שלי התעללו בי מילולית ופיזית ואז זרקו אותי מהבית על זה שאני טרנס
המורים התעללו בי, מנהלת בית הספר התעללה בי, ותלמידים התעללו בי כי אני טרנס
למשל חבורת בנות מבוגרות ממני היתה עוקבת אחרי כל יום אחרי בית ספר, נוגעת בי, גונבת לי דברים, שואלת אותי אם אני רוצה אורגיה איתן, וכו בכיתה ח
ובכיתה ט מישהו טפס לי בחזה בטענה שמותר לו כי אני גבר
שלא לדבר על כל ההטרדות שעברתי בשירותים ציבוריים, גם של נשים וגם של גברים
והפתרון של הבית ספר? לאסור עליי ללכת לשירותים
מחוץ לבית ספר, פעם אחת הפשיטו אותי בכוח ברחוב ואז ניסו לדחוף אותי מגשר כי אני טרנס
אנסו אותי כי אני טרנס
צילמו אותי בוידאו כי אני טרנס והעלו סרטונים שלי בלי רשותי
הרביצו לי כי אני טרנס
אנשים פגעו בי פיזית, מילולית, ומינית כל כך הרבה פעמים כי אני טרנס
לפני 8 שנים ניסיתי להתאבד כי אני טרנס
(אני יותר טוב עכשיו)
מבנה המוח של אנשים טרנסים:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc8955456/
דף בויקיפדיה שמסביר על זה ועל איך זה נגרם במהלך ההריון:
https://en.wikipedia.org/wiki/causes_of_gender_incongruence
אחוזי החרטה:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc8099405/
טיפול של דיספוריה מגדרית, שמוסכם על ידי מומחים בינלאומיים שחקרו את זה:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc9501960/
ההשפעה של טיפולים מאוששי מגדר לאנשים על הקשת הטרנסית:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc9341318/
השלד הכי עתיק של אדם שכנראה היה על הקשת הטרנסית:
https://untag.com/blogs/news/the-stone-age-burial-that-challenges-our-ideas-of-gender?srsltid=afmboopjwlkjzohjtpcemm7maoa-_8yd5q2bkgrcwxtxqf5molvg9ftd
41 אחוז מהאנשים על הקשת הטרנסית מתחת לגיל 18 ניסו להתאבד לפחות פעם אחת. כשלפחות אחד מההורים מקבל, זה יורד ל4 אחוז.
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc9991447/
ואענה על עוד כמה נקודות
1. אנשי מקצוע ניסו טיפולי המרה לפני, זה לא עבד
2. נוער וילדים לא יכולים לעבור הליכים רפואיים בלתי הפיכים על פי חוק. מה שעושים בגיל הזה זה ללבוש שמלה, לגזור את השיער, לנסות לשון פניה חדשה
3. אנשי מקצוע לא מעודדים ניתוחים או הורמונים. הם פשוט תומכים באדם שבוחר לעבור הליך רפואי.
4. מי אומר לנו להיות טרנסים?
איזה תשומת לב שלילית מקבלים אנשים סיסג'נדרים על זה שהם סיסג'נדרים?
5. אנשים טרנסים הם לא קונספירציה ואנחנו קיימים אלפי שנים
1. אנשי מקצוע ניסו טיפולי המרה לפני, זה לא עבד
2. נוער וילדים לא יכולים לעבור הליכים רפואיים בלתי הפיכים על פי חוק. מה שעושים בגיל הזה זה ללבוש שמלה, לגזור את השיער, לנסות לשון פניה חדשה
3. אנשי מקצוע לא מעודדים ניתוחים או הורמונים. הם פשוט תומכים באדם שבוחר לעבור הליך רפואי.
4. מי אומר לנו להיות טרנסים?
איזה תשומת לב שלילית מקבלים אנשים סיסג'נדרים על זה שהם סיסג'נדרים?
5. אנשים טרנסים הם לא קונספירציה ואנחנו קיימים אלפי שנים
שואל השאלה:
הנה
צעירה בת 21 שמתארת שהיא צריכה חיתולי מבוגרים, בגלל איבוד שליטה בשתן, בגלל האטרופיה ברצפת האגן שנוצרה מנטילת טסטוסטרון.
המחקר מראה שאחרי כמה שנים של נטילה רצופה של טסטוסטרון, קרוב ל100% מהנשים יאבדו שליטה בשתן מאותה סיבה, וכמה עשרות אחוזים מהן יאבדו שליטה בצואה. אגב לא מספרים להן את זה מראש.
https://www.facebook.com/share/p/14k1gmoguxb/
זה מחקר שפורסם ב2026:
yeo ka, yeo yj, ho csh. impact of gender-affirming surgery on psychiatric outcomes and quality of life in transgender individuals: a systematic review of longitudinal cohort studies. j clin med. 2026 mar 14;15(6):2213
מתוך 867 מאמרים שהם סקרו ,
רק 14 עמדו בקריטריון ההכללה של לכלול תוצאות כלשהן של בריאות הנפש. זה רק מראה את האיכות הירודה של המחקר בתחום. הם גם דירגו את איכות המחקרים, ו
13 מתוכם דורגו כאיכות ירודה....
מה שהיה ממש מרענן, זה שהם באמת התיחסו לתוצאות פסיכיאטריות ולא לאיזה 'חשו תחושת אייג'נסי' לפי דיווח עצמי'. הם כללו מחקרים שהתיחסו
quality of life, suicide, hospitalization, depression, anxiety, personality disorder, substance use disorder, post-traumatic stress disorder, and psychological symptoms
למרבה הצער הם הסתפקו גם בפולואפ של מספר חודשים אז זה לא בדיוק טווח ארוך.
המחקרים שנכללו היו בטווח פולו אפ של חצי שנה עד 13 שנה לא היו כאלו מעבר.
רק 3 מחקרים מתוך ה14 כללו תוצאות פסיכיאטריות כמו שינויים באבחנה פסיכיאטרית, מספר אשפוזים אחרי נסיון אובדני, וצורך בשירותים פסיכיאטרים.
רק שלושה מחקרים מדדו סימפטומים פסיכולוגים עם שאלוני סימפטומים.
יש לציין שהמחקרים שנכללו התיחסו לכל סוגי הניתוחים - לא רק לכריתת איבר המין, אלא גם לכריתת חזה, ניתוח השתלת סיליקון לגברים, ניתוחי פנים, וניתוח נישוי קול. לכרוך אותם ביחד זה לדעתי פחות שייך, ברור שהתוצאות של גבר שהשתיל סיליקון או עשה ניתוח פנים, והתוצאות של מי שכרת איבר מין זה לא היינו הך בלשון המעטה.
אולי בגלל זה הסקירה מראה מחקרים שמצאו שיפור בטווח הקצר, מחקרים שמצאו החמרה, מחקרים שמצאו העדר שינוי.
החוקרים מצאו שמלבד מחקר אחד שקיבל ציון טוב, כל המחקרים האחרים שנכללו בסקירה שלהם היו באיכות נמוכה.
בגדול נמצא שיפור בטווח הקצר של 6-12 חודשים במחקרים המעטים באיכות הנמוכה שמדדו זאת, ואחרי זה חלקם מצאו ירידה מתונה, וחלקם מצאו ירדה פחות מתונה... ש5 שנים אחרי המצב של איכות החיים היה יותר גרוע מלפני הניתוח.
most included studies showed positive outcomes within 1 year or 6 months, but looking at more than 1 year post-gas reveals a more interesting trend. lindqvist et al. [[12](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc13026213/?fbclid=iwy2xjawsnhftlehrua2flbqixmabicmlketfubthntxo3axnuovf1yxrwc3j0ywzhchbfawqqmjiymdm5mtc4odiwmdg5mgabhjookcdusjqz1tsswrysn7hoenqtenvzwjnwedgkedm0ckuvinimuvjg5paj_aem_54bewrnnojcnvefxv46d2q#b12-jcm-15-02213)] and de vries et al. [[15](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc13026213/?fbclid=iwy2xjawsnhftlehrua2flbqixmabicmlketfubthntxo3axnuovf1yxrwc3j0ywzhchbfawqqmjiymdm5mtc4odiwmdg5mgabhjookcdusjqz1tsswrysn7hoenqtenvzwjnwedgkedm0ckuvinimuvjg5paj_aem_54bewrnnojcnvefxv46d2q#b15-jcm-15-02213)] showed an initial increase in qol followed by a gradual decline. worryingly, lindqvist et al. [[12](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc13026213/?fbclid=iwy2xjawsnhftlehrua2flbqixmabicmlketfubthntxo3axnuovf1yxrwc3j0ywzhchbfawqqmjiymdm5mtc4odiwmdg5mgabhjookcdusjqz1tsswrysn7hoenqtenvzwjnwedgkedm0ckuvinimuvjg5paj_aem_54bewrnnojcnvefxv46d2q#b12-jcm-15-02213)] showed that qol at 5 years was lower than pre-gas levels
this reinforces what de cuypere, elaut [[24](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc13026213/?fbclid=iwy2xjawsnhftlehrua2flbqixmabicmlketfubthntxo3axnuovf1yxrwc3j0ywzhchbfawqqmjiymdm5mtc4odiwmdg5mgabhjookcdusjqz1tsswrysn7hoenqtenvzwjnwedgkedm0ckuvinimuvjg5paj_aem_54bewrnnojcnvefxv46d2q#b24-jcm-15-02213)] suggested: that the first year post-gas is a honeymoon period, which does not represent the long-term and emotional status of the patient.
זו פשוט סקירת ספרות, שמראה עד כמה המחקר דל, באיכות נמוכה, ממעט לבדוק את הנושא של בריאות הנפש, ומה שנמצא זה שיפור קצר מועד. האם משחיתים את הגוף של אדם לשארית חייו בגלל שיפור קצר מועד?
הנה
צעירה בת 21 שמתארת שהיא צריכה חיתולי מבוגרים, בגלל איבוד שליטה בשתן, בגלל האטרופיה ברצפת האגן שנוצרה מנטילת טסטוסטרון.
המחקר מראה שאחרי כמה שנים של נטילה רצופה של טסטוסטרון, קרוב ל100% מהנשים יאבדו שליטה בשתן מאותה סיבה, וכמה עשרות אחוזים מהן יאבדו שליטה בצואה. אגב לא מספרים להן את זה מראש.
https://www.facebook.com/share/p/14k1gmoguxb/
זה מחקר שפורסם ב2026:
yeo ka, yeo yj, ho csh. impact of gender-affirming surgery on psychiatric outcomes and quality of life in transgender individuals: a systematic review of longitudinal cohort studies. j clin med. 2026 mar 14;15(6):2213
מתוך 867 מאמרים שהם סקרו ,
רק 14 עמדו בקריטריון ההכללה של לכלול תוצאות כלשהן של בריאות הנפש. זה רק מראה את האיכות הירודה של המחקר בתחום. הם גם דירגו את איכות המחקרים, ו
13 מתוכם דורגו כאיכות ירודה....
מה שהיה ממש מרענן, זה שהם באמת התיחסו לתוצאות פסיכיאטריות ולא לאיזה 'חשו תחושת אייג'נסי' לפי דיווח עצמי'. הם כללו מחקרים שהתיחסו
quality of life, suicide, hospitalization, depression, anxiety, personality disorder, substance use disorder, post-traumatic stress disorder, and psychological symptoms
למרבה הצער הם הסתפקו גם בפולואפ של מספר חודשים אז זה לא בדיוק טווח ארוך.
המחקרים שנכללו היו בטווח פולו אפ של חצי שנה עד 13 שנה לא היו כאלו מעבר.
רק 3 מחקרים מתוך ה14 כללו תוצאות פסיכיאטריות כמו שינויים באבחנה פסיכיאטרית, מספר אשפוזים אחרי נסיון אובדני, וצורך בשירותים פסיכיאטרים.
רק שלושה מחקרים מדדו סימפטומים פסיכולוגים עם שאלוני סימפטומים.
יש לציין שהמחקרים שנכללו התיחסו לכל סוגי הניתוחים - לא רק לכריתת איבר המין, אלא גם לכריתת חזה, ניתוח השתלת סיליקון לגברים, ניתוחי פנים, וניתוח נישוי קול. לכרוך אותם ביחד זה לדעתי פחות שייך, ברור שהתוצאות של גבר שהשתיל סיליקון או עשה ניתוח פנים, והתוצאות של מי שכרת איבר מין זה לא היינו הך בלשון המעטה.
אולי בגלל זה הסקירה מראה מחקרים שמצאו שיפור בטווח הקצר, מחקרים שמצאו החמרה, מחקרים שמצאו העדר שינוי.
החוקרים מצאו שמלבד מחקר אחד שקיבל ציון טוב, כל המחקרים האחרים שנכללו בסקירה שלהם היו באיכות נמוכה.
בגדול נמצא שיפור בטווח הקצר של 6-12 חודשים במחקרים המעטים באיכות הנמוכה שמדדו זאת, ואחרי זה חלקם מצאו ירידה מתונה, וחלקם מצאו ירדה פחות מתונה... ש5 שנים אחרי המצב של איכות החיים היה יותר גרוע מלפני הניתוח.
most included studies showed positive outcomes within 1 year or 6 months, but looking at more than 1 year post-gas reveals a more interesting trend. lindqvist et al. [[12](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc13026213/?fbclid=iwy2xjawsnhftlehrua2flbqixmabicmlketfubthntxo3axnuovf1yxrwc3j0ywzhchbfawqqmjiymdm5mtc4odiwmdg5mgabhjookcdusjqz1tsswrysn7hoenqtenvzwjnwedgkedm0ckuvinimuvjg5paj_aem_54bewrnnojcnvefxv46d2q#b12-jcm-15-02213)] and de vries et al. [[15](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc13026213/?fbclid=iwy2xjawsnhftlehrua2flbqixmabicmlketfubthntxo3axnuovf1yxrwc3j0ywzhchbfawqqmjiymdm5mtc4odiwmdg5mgabhjookcdusjqz1tsswrysn7hoenqtenvzwjnwedgkedm0ckuvinimuvjg5paj_aem_54bewrnnojcnvefxv46d2q#b15-jcm-15-02213)] showed an initial increase in qol followed by a gradual decline. worryingly, lindqvist et al. [[12](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc13026213/?fbclid=iwy2xjawsnhftlehrua2flbqixmabicmlketfubthntxo3axnuovf1yxrwc3j0ywzhchbfawqqmjiymdm5mtc4odiwmdg5mgabhjookcdusjqz1tsswrysn7hoenqtenvzwjnwedgkedm0ckuvinimuvjg5paj_aem_54bewrnnojcnvefxv46d2q#b12-jcm-15-02213)] showed that qol at 5 years was lower than pre-gas levels
this reinforces what de cuypere, elaut [[24](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/pmc13026213/?fbclid=iwy2xjawsnhftlehrua2flbqixmabicmlketfubthntxo3axnuovf1yxrwc3j0ywzhchbfawqqmjiymdm5mtc4odiwmdg5mgabhjookcdusjqz1tsswrysn7hoenqtenvzwjnwedgkedm0ckuvinimuvjg5paj_aem_54bewrnnojcnvefxv46d2q#b24-jcm-15-02213)] suggested: that the first year post-gas is a honeymoon period, which does not represent the long-term and emotional status of the patient.
זו פשוט סקירת ספרות, שמראה עד כמה המחקר דל, באיכות נמוכה, ממעט לבדוק את הנושא של בריאות הנפש, ומה שנמצא זה שיפור קצר מועד. האם משחיתים את הגוף של אדם לשארית חייו בגלל שיפור קצר מועד?
אנונימית
שואל השאלה:
void black polish
1. לא טיפולי המרה, אלא טיפול פסיכולוגי, ולא לאשרר לילדים ובני נוער בלוקים. ואת זה עושים מה שסותר גם את נקודה 2. שלך
אין מחקר אחד שמוכיח שבלוקים זה הפיך לחלוטין.
2. ציינתי למעלה כמה מאמרים שכן מראים שיש בארץ הליכים רפואיים לפני גיל 18 ואף 16.
3. בתור אחת שליוותה אישית טרנסג'נדר מקסים מאוד בתהליך המאוד לא קל שלו, הקלות בה קיבל בלוקים (פגישה ראשונה, 20 דקות) בגיל העשרה היתה מזעזעת וגרמה לי לפתוח עיניים מאוד מהר.
4. אג'נדה בכל המרשתת,
בנוסף בהרבה בתי הספר בארץ מביאים אנשים מארגונים שונים שידברו על כך. לגילאי כיתה א-ג.
גיל בו *לא צריך להיחשף* לזה, אלא ללמוד על אהבה וקבלת האחר בכלליות.
5. לא אמרתי שאתם קונספירציה.
אלא שלמכור שאפשר לשנות מין זה קונספירציה.
void black polish
1. לא טיפולי המרה, אלא טיפול פסיכולוגי, ולא לאשרר לילדים ובני נוער בלוקים. ואת זה עושים מה שסותר גם את נקודה 2. שלך
אין מחקר אחד שמוכיח שבלוקים זה הפיך לחלוטין.
2. ציינתי למעלה כמה מאמרים שכן מראים שיש בארץ הליכים רפואיים לפני גיל 18 ואף 16.
3. בתור אחת שליוותה אישית טרנסג'נדר מקסים מאוד בתהליך המאוד לא קל שלו, הקלות בה קיבל בלוקים (פגישה ראשונה, 20 דקות) בגיל העשרה היתה מזעזעת וגרמה לי לפתוח עיניים מאוד מהר.
4. אג'נדה בכל המרשתת,
בנוסף בהרבה בתי הספר בארץ מביאים אנשים מארגונים שונים שידברו על כך. לגילאי כיתה א-ג.
גיל בו *לא צריך להיחשף* לזה, אלא ללמוד על אהבה וקבלת האחר בכלליות.
5. לא אמרתי שאתם קונספירציה.
אלא שלמכור שאפשר לשנות מין זה קונספירציה.
אנונימית
שואל השאלה:
מה שמוח של ילדים ונוער לא בשל להבין, זה שהחלטות לא הפיכות שמתקבלות בגילאים הללו (גם בגילאי 18 ו19 שגם הם מתחת לגיל הבשלת המוח), משפיעות לא רק על ההווה, אלא גם על האדם שהם יהיו עוד עשר שנים, ועוד עשרים שנה, ועוד שלושים שנה ואילך.
המוח שלהם עוד לא הבשיל להבין את הרעיון של האפשרות לשינוי עמדות עם השנים, תפיסות עם השנים, צרכים עם השנים וכד'. הרבה מאלו שאומרים מה פתאום בגילאי העשרה והעשרים, משנים את דעתם בגילאי השלושים והארבעים.
אבל בגילאי העשרה עוד אין להם יכולת להבין לעומק את האפשרות הזו, ואת המשמעות של החלטות לא הפיכות על עצמם בעוד כמה שנים לא כל שכן בעוד כמה וכמה וכמה שנים.
מה שמוח של ילדים ונוער לא בשל להבין, זה שהחלטות לא הפיכות שמתקבלות בגילאים הללו (גם בגילאי 18 ו19 שגם הם מתחת לגיל הבשלת המוח), משפיעות לא רק על ההווה, אלא גם על האדם שהם יהיו עוד עשר שנים, ועוד עשרים שנה, ועוד שלושים שנה ואילך.
המוח שלהם עוד לא הבשיל להבין את הרעיון של האפשרות לשינוי עמדות עם השנים, תפיסות עם השנים, צרכים עם השנים וכד'. הרבה מאלו שאומרים מה פתאום בגילאי העשרה והעשרים, משנים את דעתם בגילאי השלושים והארבעים.
אבל בגילאי העשרה עוד אין להם יכולת להבין לעומק את האפשרות הזו, ואת המשמעות של החלטות לא הפיכות על עצמם בעוד כמה שנים לא כל שכן בעוד כמה וכמה וכמה שנים.
אנונימית
באותו הנושא: