5 תשובות
כן...
זה הגיוני, גם לי יש תקופות שזה בא והולך. וזה גם דבר שהוא נפוץ בbpd אני די בטוחה, אבל כן בכללי קורה לי הרבה שאני חושבת שאני נהיית יותר טוב ואז מגלה שהמצב חוזר להיות כמו שהוא היה.. זה מבאס אבל התחלתי להתרגל לזה
זה קורה להרבה אנשים, כנראה יש לך פשוט אפיזודות שההפרעות מתפרצות ואז תקופות יותר רגועות
גם אני מאובחן ב bpd ולא בדיוק מה שכתבת קרה לי, אלא משהו דומה (וחד פעמי).
כשהתחלתי לימודים כל הקשיים שלי בחיים נעלמו והרצון לחיות חזר, אפילו החשק לעשות מטלות היה בשמיים. הייתי מלא במרץ לתקופה של כחודש, יום אחד לאחר מכן פשוט קרסתי.
מלבד החוויה הזו לא היו לי אחרות, המצב שלי נוטה לדיסטימיה שמתפתחת לדיכאון מז'ורי בתקופות.
מקווה שעוד אחווה את המרץ הזה שוב פעם במקום להיות זומבי כל החיים.
כשהתחלתי לימודים כל הקשיים שלי בחיים נעלמו והרצון לחיות חזר, אפילו החשק לעשות מטלות היה בשמיים. הייתי מלא במרץ לתקופה של כחודש, יום אחד לאחר מכן פשוט קרסתי.
מלבד החוויה הזו לא היו לי אחרות, המצב שלי נוטה לדיסטימיה שמתפתחת לדיכאון מז'ורי בתקופות.
מקווה שעוד אחווה את המרץ הזה שוב פעם במקום להיות זומבי כל החיים.
היי לך
שומעת בין המילים את הכאב ואת המשא הכבד שאת נושאת איתך, ומתארת לעצמי כמה המחשבות האלו יכולות להתיש ולבודד...
לפעמים, גם כשמרגיש שאין אף אחד, מבט נוסף סביבנו יכול לחשוף יד מושטת או אוזן קשבת ... מישהו שבאמת רוצה להיות שם עבורך.
אם תרצי, מזמינה אותך לדבר איתנו, עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). תוכלי לעשות זאת בכל זמן שתרצי בשיחה אישית, ונהיה שם איתך יחד, להקשיב ואולי גם להקל מעט... צירפתי עבורך את הלינק לצ'אט שלנו...
שלך,
מתנדבת סה"ר
שומעת בין המילים את הכאב ואת המשא הכבד שאת נושאת איתך, ומתארת לעצמי כמה המחשבות האלו יכולות להתיש ולבודד...
לפעמים, גם כשמרגיש שאין אף אחד, מבט נוסף סביבנו יכול לחשוף יד מושטת או אוזן קשבת ... מישהו שבאמת רוצה להיות שם עבורך.
אם תרצי, מזמינה אותך לדבר איתנו, עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). תוכלי לעשות זאת בכל זמן שתרצי בשיחה אישית, ונהיה שם איתך יחד, להקשיב ואולי גם להקל מעט... צירפתי עבורך את הלינק לצ'אט שלנו...
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: