אוף תקשיבו אני מתוסכלת

אחותי
תעלי תעשי את זה רק בשביל לשמח את אבא וזהו
את לא תזכרי את זה או את השכבה שלך
שנה אחרונה יאללה הכל טוב

גם אני אבא לילדה שמסיימת כיתה ו'. המופע סיום בקרוב. ו.. באמת אני חושב שהדבר הכי חשוב זה פשוט להנות מזה. להנות מהרגע הזה, בלי קשר לאיפה את בריקוד ואיך כל המופע הזה נראה.

יש הורים של ילדים אחרים שמציקים למורה ולמי שמנהלת את החזרות, לא מפסיקים לטקטק להן במוח ולהציק כי דוחפים שהילדים שלהם יהיו במרכז ויקבלו תפקידים טובים. זה דוחה ממש ומבאס ממש. אבל אין מה לעשות ככה זה. אחר כך בחיים לילדים האלה יהיה הרבה יותר קשה כשההורים שלהם לא יוכלו להיות שם כדי לסדר להם תפקידים ולסדר שיהיה להם טוב.

תלכי למופע הזה. תרקדי, תהני. תחייכי. תסתכלי על אבא שלך תראי איזה שמח הוא יהיה שם בקהל. תשמחי איתו ביחד. כי בסוף זה מה שחשוב. לא התלבושת, לא הריקוד, לא המצגת.

הכל בסוף חולף כאילו לא היה. מה שישאר בזכרון, זה התחושה שלך והתחושה של אבא. פשוט תהני, תתרגשי מעצם זה שאת מסיימת את היסודי הזה סוף סוף.

(זהו, ממש נחמד היה לי לענות, מרגיש כאילו דיברתי אל הבת שלי)