כבר 8 שנים שאני סובלת כל יום, אתםן באמת חושביםות שמשהו יכול להישנות?

כמוני כמוך
מקווה שזה ישתפר

יהיה טוב , תאמיני או לא באמת יהיה טוב. ואת יכולה לעזור לעצמך בהמון דרכים. אם את מרגישה עצבות תעשי דברים שאת אוהבת ומשכיחים לך את העצב אם זה לצאת ולצבור חוויות או תחביבים חדשים. ולהכיר אנשים חדשים תמיד טוב, אולי זוגיות או קשר רומנטי עם מישהו ירגיש לך יותר חי וייתן לך שמחה.

אני יודעת שזה קשה, אבל אם תאמיני שהמצב יכול להשתנות הוא ישתנה לאט לאט

מה שאת אומרת לעצמך זה מה שאת מזמנת ומאחלת לעצמך.
אם את מטפלת בעצמך אני לא רואה סיבה שמשהו לא ישתפר, גם אם את חושבת שלא זה מתחיל בדברים הקטנים

שום דבר לא משתפר לבד צריך לעשות את הצעד הראשון ואז הכול מתחיל לאט לאט להסתדר

יכול להשתנות. אבל זה תהליך, וחייב לעבוד בשביל זה. טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי אם יש אופציה, ואולי חיפוש מערכת תמיכה של חברים שיכולים להיות לצידך יכול לעזור.

בכנות? אם זה נמשך שמונה שנים זה לא עומד כנראה פתאום לעבור. אני רואה שתייגת פוסט טראומה, ספציפית לפוסט טראומה הרבה פעמים יכול לעזור טיפול תרופתי וטיפול רגשי גם ספציפית cbt. גם טיפול פסיכולוגי כמובן עוזר. עכשיו יש סיכוי שהדברים האלה לא יעזרו לך. ויש סיכוי ששום דבר לא ישתפר, או שהכול ישתפר ואז הכול ידרדר שוב. אבל מחפשים טיפולים חדשים בכל יום שעובר, ותמיד יש סיכוי שדווקא הטיפול שלא ניסית יהיה מה שיעזור לך. מה שכן, את במאה אחוז צודקת בזה שזה מתסכל, ולא הגיוני להגיד למישהו שהכול "יהיה טוב.". במיוחד לא אם המצב מייאש ונמשך לשמונה שנים. אבל אני חושב שלמרות שזה מרגיש לא טוב כרגע, עדיין כדאי לנסות דרכים חדשות גם אם הן לא יעבדו, בשביל הסיכוי שאולי דווקא הדרך החדשה הזאת כן תעבוד.