לחבר שלי יש חרדה חברתית קשה והוא לא מוכן אפילו לנסות לטפל בזה

אז להיפרד.
את לא אמורה לסבול את זה רק כי הוא חבר לך ולא מוכן להשתנות

איך אם יש לשניכם חרדה חברתית אתם בזוגיות

הוא צריך לטפל בזה כמה שיותר מהר כי אתם לא יכולים להמשיך לנהל ככה את הקשר

שואל השאלה:
^^הכרנו בבני עקיבא עשינו התרמות ולא הייתה לנו ברירה אז התרמנו לבד והכרנו

תסבירי לו את זה, גם לי זה קרה עם 2 אקסים, ואני יודעת איך זה מרגיש וזה לא אמור להיות ככה את לא המטפלת שלו.
הוא מודע למצב ובוחר לא לטפל בו, זה לא משהו שאמור ליפול עליך.

לא הבנתי מה את רוצה ממנו.
אם למישהו יש בעיה, הוא אמור לרצות לפתור אותה, את לא אמורה להכריח אותו.
אם הבעיה שלך זה שהוא חופר לך, אז זה משהו אחר.
את יכולה לדבר איתו על זה, אבל בזוגיות צריך לדעת להכין אחד את השני. את לא יכולה להגיד לו "אני לא רוצה לשמוע על הבעיות שלך".
את יכולה להגיד לו את זה בצורה אחרת, שאת עמוסה לאחרונה ואין לך אנרגיה לזה כל יום, אז שאולי תשבו לדבר על זה ביום מסוים או סופש או משהו

^ היא יכולה להכיל, אבל יש הבדל בין להכיל שעובר עליו משהו, לבין להיות המטפלת שלו כל יום כל היום

נתתי פיתרון
תודה על המינוס ועל הפלוס שעשית לעצמך

נראלך אני ממש לא עשיתי לא לך ולא לעצמי אין לי למה

אם זה נהיה דפוס קבוע שבו הוא פורק בלי רצון לעבוד על שינוי או לקבל עזרה, זה באמת משהו שצריך להציב עליו גבול ברור. אפשר לעודד אותו לטפל בזה, ואפילו להציע תמיכה בדרך לשם, אבל בסוף האחריות על טיפול ושינוי היא שלו. ואם זה לא קורה לאורך זמן,אז תשאלי את עצמך איך הקשר הזה משפיע עלייך והאם הוא בריא לך. בת זוג או חברה לא יכולה לקחת על עצמה להיות מטפלת של מישהו אחר.

לשים גבול ולהגיד לו שיקח את עצמו בידיים. אם הוא לא מוכן אפילו לנסות לטפל בזה, אז השאלה היא מה את עושה בתוך זה.תסבירי לו שגם אם יש חרדה חברתית, זה עדיין לא מבטל את האחריות האישית שלו לפחות לנסות טיפול או התקדמות כלשהי, ולא להישאר רק בתוך ההימנעות.