בצד של מי אתם? כי הכסף הזה שלי

אני עובדת בפיצוציה די גדולה שעושה גם וולט. כשהייתי חדשה עניתי לטלפון, ומישהי מתל אביב התקשרה. היא סיפרה לי במשך כמה דקות שיש לה אחות על הרצף בתפקוד נמוך שגרה במסגרת ליד החנות שלנו בעכו, ושיש לה יום הולדת למחרת. היא אוכלת רק כמה דברים מאוד ספציפיים: ליקריץ שחור, קינדר בואנו וביסלי בצל.

אמרתי לה שאין לנו מארזים בוולט, אבל שאני יכולה לסדר לה מגש יפה עם הדברים שהיא אוהבת, לחשב מחיר, לכתוב ברכה, והיא תזמין משהו במחיר הזה דרך וולט. היא ממש התרגשה והודתה לי. רק אמרתי שאני צריכה אישור מהממונה.

הלכתי לממונה והיא ישר אמרה לא, שזה סתם מאמץ ושלא עושים דברים כאלה ללקוחות. אחרי כמה דקות היא ביקשה לדבר עם הלקוחה בעצמה, שלחה אותי לקופה, ואז חזרה ואמרה שהיא תכין את המארז. ביקשתי לעשות אותו בעצמי כי זה היה הרעיון שלי, והיא סירבה.

בסוף היא הכינה את המארז, שלחה אותו עם הוולטר, ואז חזרה ואמרה לי כמה הלקוחה הייתה חמודה ושהיא אפילו לקחה ממנה את מספר הטלפון כדי להעביר לה כסף בביט כתודה.

ולא אמרתי כלום, אבל באמת? בהתחלה בכלל לא רצית לעשות את זה. אני זאת שהקשבתי ללקוחה, חשבתי על הרעיון, שכנעתי אותך, ובסוף גם הטיפ וגם הקרדיט הלכו אליה שזה מבאס.
יותר מזה גם פעם אחת הביאו לי טיפ כי עזרתי לגבר עם בלונים ושוקולד לאשתו והבאתי לה חצי למרות שהיא לא הייתה קשורה