כל פעם שאני חושב על העתיד אני נכנס לחרדות

אז אל

שואל השאלה:
אבל יש לי נגיד שיעורים לעשות ואני מרגיש כאילו אני נכנס להתקף חרדה

תעשה למרות זאת תתחיל ותראה שזה יפסק

הזמן היחיד שאנחנו חיים בו זה ההווה, אי אפשר לשנות את העבר והעתיד לא ידוע. תעשה מה שאפשר כדי לתרום לעתיד שלך ביודעין ולא ביודעין. ניתנת לך בחירה? תשקול פעמיים. לא לדבר סתם ולבזבז אנרגיה במקומות הלא נכונים. לאט לאט העתיד יראה ורוד יותר, הכל עניין של רגע ופרספקטיבה

היי לך,
שומעת מהמילים שלך כמה כבד זה יכול להרגיש כשחושבים על מה שמחכה בהמשך. אפילו דברים יומיומיים, כמו שיעורים, יכולים לעורר אצלך חרדה שמורגשת גם בגוף, עד שקשה לנשום, הראש מתמלא בעומס, ובסוף כבר אין כוחות לעשות כלום.
מתארת לעצמי שזה יכול להיות מאוד מתסכל לרצות לעשות את הדברים שאתה צריך, אבל להרגיש שהפחד והלחץ פשוט עוצרים אותך. ויכול להיות גם שהתחושה הזאת, של לא להצליח לעשות, רק מוסיפה עוד משקל על מה שאתה כבר סוחב.
גם התמונה שבחרת משתלבת עם המילים שלך. יש בה נער שיושב על מדרגות עם הראש למטה, כאילו הוא באמצע הדרך וזקוק לרגע לעצור. הסקייטבורד שעליו הוא יושב יוצר תחושה של רצון להיות בתנועה, בזמן שהעומס והמחשבות מקשים על הצעד הבא.
לפעמים, כשהמחשבות רצות רחוק קדימה, תוכל אולי לנסות להחזיר את תשומת הלב רק לדבר אחד קטן שאפשר לעשות עכשיו, גם אם הוא ממש קטן. וייתכן שגם לשתף מישהו קרוב במה שעובר עליך יכול להקל קצת על התחושה שאתה צריך להתמודד עם הכל לבד.
עצם זה שבחרת לכתוב כאן על מה שעובר עליך, ולא להישאר לבד עם כל המחשבות והתחושות האלה, הוא לא דבר מובן מאליו.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'ט של העמותה
אם תרצה תוכל להמשיך ולשתף ולקבל תמיכה והקשבה
יש שם אנשים מדהימים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
אתה לא לבד, אנחנו כאן בשבילך
שלך,
מתנדבת סה"ר