היי איך אתם? כתבתי משהו אשמח שתקראו ותגידו לי את דעתכם

היי אני אכתוב היום על הבן אדם "ששינה" אותי ואיך הוא השפיע עלי, ואיך ההחיים לא יראו בלעדיו
קודם כל הבן אדם הזה היא אמרה שלי , היא לא "שינתה" כי תמיד היית לצידי אבל אני אשנה מדינתה להפכה, היא הפכה אותי וגילדה אותי להיות ילדה עם ערכים כבוד נתינה פשרה ובקצרה- ילדה של אהבה היא תמיד שם בשבילי ולטובתי - מה שאין לכולם. אמא שלי מלמדת אותי כל יום איך להיות כמוהה, גם אם זה בלי כוונה. אמא שלי לימדה אותי מה זו אהבה: אהבה זה לא רק לב אדום עם חיוכים אלא זה רגש, רגש שממלא אותך וכשאהבה תמיד מתקבלת בבית, תמיד מלאים מבפנים, גם אם קשה
אהבה זה גם ריבים וצעקות- למה? כי אהבה היא דבר נורא גדול ומסובך שגם בתוך כל ריב וצעקה יש שם אהבה, יש שם כוונה טובה, ולבסוף זה לטובה
בין אם זה בונה או פותח לך את העיניים
כשאהבה כל כך חזקה בבית לא חסר כלום, הרגש הכי גדול בגוף, האהבה שממלאת ונשארת .
גם בימים שחיפשתי מה רע, האהבה שאמא שלי הביאה לי גם אם זה היה מזמן, ממלאה אותי ואין לי באמת "עצב אמיתי"
אהבה זה כל כך הרבה. זה לשים לב , לתת, לריב למען זה ועוד
בנוסף אמא שלי אומרת שעדיף להכיר את אהבת חייך בגיל מבוגר מאשר להתחתן מוקדם עם הלא נכון, משהו שמעיד הרבה לדעתי. ויש מליון סוגים של אהבה, אהבה בין אחד השני, אהבה של עצמך, אהבה עם גבר, ועוד מלא מלא
אמא שלי אהבה היא אהבה גדולה , תמיד מאמינה בי תמיד שם בשבילי.
אמא שלי משפיע עלי כל יום אמא שלי לימדה ומלמדת אותי מה זו אהבה וכמה קשה היא יכולה להיות , ובנוסף לא משנה כמה קשה אהבה חזקה צמיד נשארת